תוכן

שבת (ק"ה ע"ב): אמרו חז"ל, שכל הבוכה על אדם כשר, מוחלין לו על כל עונותיו.
אמר רבי שמעון בן פזי אריב"ל משום בר קפרא, כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר נודי ספרתה אתה, שימה דמעתי בנאדך.
ויש לשאול, מהו השבח שהקב"ה מניח אותן בגנזיו. הנה המהרש"א פירש על זה, שחשוב אצל הקב"ה כמי שהוא ירא שמים, משום שאין לו להקב"ה באוצרו אלא יראת שמים, עד כאן לשונו.
והפסוק אומר, מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה. נמצא, מי שיש לו יראת שמים, לא חסר לו עוד שום דבר, וממילא נמצא שמוחלין לו על כל עונותיו.
וכמו כן מצינו בברכות (דף ו' ע"ב): ואמר רבי חלבו אמר רב הונא, כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים.
ויש לומר, הלא אנו רואים כמה בעלי יראת שמים, שאומרים תוכחה ולא רוצים לשמוע לדבריהם. אלא שיש לפרש, שזה קאי על אדם עצמו, כי מטרם שיש לאדם יראת שמים, אזי אין האברים של אדם רוצים לשמוע לו, כמו שכתוב וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים, וכשיש בו יראת שמים, אזי כל האברים נכנעים לפניו, כמו שכתוב וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, כי האברים של אדם נקרא עמי הארץ.
לכן לא פליגי השני מ"ד, אלא כולם בדעה אחת, שמי שמוריד דמעות על אדם כשר זוכה ליראת שמים. ויש להבין למה הוא כך. וזה כמשחז"ל, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא, מטעם, כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות.
נמצא, אם משתתפים בהאבידה שהאדם אבד, שלא יכול לעשות עכשיו מעשים טובים. וענין זה נוגע עד דכדוכי של נפש, עד שמוריד דמעות, זה גורם שהאדם יקבל עליו עומ"ש באמת, ויזכה למחילת עונות.
ובזה שהנפטר גורם, שעל ידו אנשים יבואו לכלל יראת שמים, זה תיקון גדול לו, היינו כי הנפטר אינו יכול לעשות עכשיו מעשים טובים, אבל אם בפטירתו הוא גורם שהאנשים יבואו לכלל תשובה, נמצא שהנפטר עושה עכשיו תיקון גדול, הנקרא מעשים טובים. וזה שכתוב, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו.