תוכן

א) הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר. ארז"ל, כי טלטולא דגברא קשין מדאתתא. סוד הענין הוא, כי כבר ביארנו איך מוחין של ז"א הם יוצאין מזיווג או"א, והם עומדים בסוד עיבור תוך בטן אימא, ומשם יוצאים ומתלבשים בנה"י דאימא, ואח"כ נכנסים תוך ז"א נמצא, כי שני טלטולין יש אל המוחין של ז"א דכורא, כי כשיוצאים המוחין מתוך הבינה, נכנסים תחילה תוך נה"י דאימא, הרי זה טלטול א', ואח"כ הם נכנסים תוך ז"א, הרי טלטול שני. אך אתתא דז"א, שהיא רחל, אין טלטול דמוחין שלה רק פעם א', כי כשיוצאים מן הזעיר הם נכנסים בראשה תכף. והענין הוא, כי המוחין של הנוקבא, אינם באים אלא מן הארת המוחין דזעיר לבד, ונמצא, כי כל זמן שאלו המוחין הם עדיין תוך ז"א, נקרא עדיין מוחין דזעיר, אך אחרי צאתם משם, ויוצאים ללכת אל הנוקבא, אז נקראים מוחין דנוקבא. וכשיוצאים מן הזעיר, אינם נחים בשום מקום, רק בנקודה עצמה. וז"ס טלטולי דגברא קשין מדאתתא, כי אל ז"א יש ב' טלטולים, ולנקבה טלטול א' לבד.