תוכן

וזה צריך שתדעי, כי מחשבות האל יתברך הם עמוקות מאד, שהוא הכינם להיות מתגלגלים בגלגולים רחוקים ונשגבים; ואם היה האדם משיג לדעת המחשבה הפנימית אשר הכינתם4, היו כולם  ישרים לפניו ומובנים אליו. ויען איננו משיג אותה, הנה הוא איננו רואה כי אם הדברים הולכים אנה ואנה, וכאלו אין ביניהם קשר . ונמצא, שהוא נבוך בעניניהם, מבלתי ראותו בם סדר ראש וסוף כלל, ולא ידע מאין יתחיל לחקור5. 

רק התורה אשר חנן לנו ה׳, הנה היא ממש דרכו האמיתית, שבה ברא את עולמו, ובה הוא מנהג אותו6, ובה נוכל להשיג מה שלא נשיג זולתה. ומפני סגולתה זאת נקראת "תורת אמת". והיא נתנה לישראל לבדם, שנאמר בהם (ירמיה ב, כא): "כלה זרע אמת". והוא האמת שאין בו שקר כלל, שהמשיג אותו, משיג הדברים לפי כוונתם הפנימית האמיתית, ולכן לא יטעה בהם. והנה בתחילה אעמידך על תוכן הענין הזה, ואח"כ נלך אל סדר החקירות הראוי והנכון.

הלא תדעי לך, כי בהיות שרצה הבורא יתברך שתהיינה פעולותיו בדרך זה: שתהיינה נראות בדרך אחד אל בני האדם, אף על פי שאינם כן במחשבתו הנסתרת מהם, הנה הכין להנהגתו, שהוא מנהג את עולמו, שני דרכים: הראשון הוא דרך המחשבה, ובני האדם יראו המעשים, ולא יראו המחשבה. והנה המחשבה הזאת הנסתרת נקראת בלשון הכתובים בדרך משל: "לב", והוא שנאמר (בראשית ו, ז): "ויתעצב אל לבו"; (ישעיה לד, ח): "כי יום נקם בלבי". וחכמי הסוד קראו למקום הזה: "אמת", והוא מידתו של יעקב7 ממש. והוא סוד גדול, כי כאן היא ההנהגה העיקרית המעמדת כל הדברים על מתכונתם באמת. ובשאר המדרגות מנהג הבורא ית׳ הדברים בדרך המעשה המתגלה לבני אדם; והוא תלוי בהנהגה הזאת הפנימית, אלא שזאת נסתרת, והמעשה מתגלה. ומפני שאין בני האדם מבינים במעשה את המחשבה הנסתרת, על כן הם טועים בו.

אך סדר ההנהגה העיקרית הוא המתגלה בתורה, ועל כן נקראת "תורת אמת". והיא ניתנת לישראל, שהם גם כן יוצאים משם בפרט8, ועל כן הם זרע אמת, כי הם העיקר בעולם, ולכן צריכים לצאת מן ההנהגה העיקרית. והיא נמשכת ממקום חיבור נ׳ מדרגות :בינה תפארת ומלכות-  כאחד9. והוא ממש מקום הלב באדם.

והנה בהיות הקב"ה כביכול מתעצב אל לבו בזמן דור המבול, הנה בלב היה מכין להם עונשים קשים ואבדן עולם, ובמעשה היה מטעימן מעין עוה"ב10. והגלות לישראל להפך - כי בלב יש ה"יום נקם", והוא המנהג בדרך עיקר כל עניני הגלות; אע"פ שהם נראים הסתר פנים לישראל - אינם אלא הכנות והזמנות תיקונים לגאולה11.

ותדעי, שההשגחה שהקב"ה משגיח בעולמו, נקרא: "עיני ה'"י12, והם הרבה מדרגות עומדות לפעול כך בעולם13, ונאמר בהם :(זכריה ג, י): "עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ", וזהו המתגלה לאדם הרואה מקרי ההשגחה14. אך הלב הוא לפנים, ומנהג את העינים, והוא הקשר של העינים עם הלב15.  והלב איננו נראה ולא מושג, ועל זה נאמר בכתוב (שמואל א, טז, ז): "כי האדם יראה לעינים, וה׳ יראה ללבב". האדם חושב שראיית הקב"ה והשגחתו אינו אלא בעיניו הנזכרים16, ולכן כשרואה האדם מה שמגיע מן העינים האלה, הוא יחשוב שכבר הגיע אל תכלית ההנהגה. אך האמת איננו כן, כי ראיית והשגחת הבורא ית׳ העיקרית - הוא על ידי הלבב, והוא ראיית המחשבה, כמו ראיית האדם בעיניו17, והראייה הזאת העיקרית היא הנסתרת, כמו שזכרתי, ולכן אין אמיתת ההנהגה מושגת.

רק התורה, כמו שביארתי, היא תורת אמת בעבור זה, מפני היותה נמשכת מן המקום הזה הנזכר18, לפי בחינת הנהגתו. לפי הבחינה הזאת יוצאות התורה והנשמות. אלא שלכל מדריגה יש סגולה בפני עצמה, שבעבורה יפעלו כל המדרגות בהסכמה ענין אחד, הנולד מן הסגולה ההיא19. ולמקום הזה יש הסגולה הזאת: שכל המדרגות יסכימו להנהיג לפי ההנהגה העיקרית20. ומכאן יוצאת התורה, שהיא מורה כללות כל המדרגות לפי ההנהגה העיקרית הזאת. וכן הנשמות של ישראל יוצאות מכל המדרגות לפ י פעולתם העיקרית הזאת21. והנה מי שמשיג ההנהגה העיקרית, הנה ישיג בודאי גם ההנהגה הגלויה הנראית, ויבין איך נמשכת מן עיקרית. ועל כן העיקרית היא כוללת שני ההנהגות, אך המעשה המגולה אינו מודיע אלא עצמו, ולא המחשבה המנהגת אותו. ועל כן התורה גם כן היא כוללת שני ההנהגות. ולהבין בה עצמה דרכה האמיתי - הוצרכה התורה שבע"פ, הניתנת לישראל לבד, שהיא פירוש התורה שבכתב לפי בחינת ההנהגה העיקרית. והפירוש שהיה מתראה22, ואיננו כך, הוא מכללות המעשה המתגלה, אשר איננו לפי המחשבה העיקרית. ועל כן התורה שבע"פ אינה מגולה לפני הכל,  אלא לישראל לבד, הנקראים זרע האמת, כאשר זכרתי.

והנה אחר שידעת ענין שתי ההנהגות, וידעת הדרך למצוא הנתיב הישר23, אסדר לפניך סדרי החקירות הראויות לך על נכון. הנה ידיעה הראשונה הצריכה לך - הוא ידיעת עצמך, וכן לימדנו החכם בשירו הקדוש (שה"ש א, ח): "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן", כי אם תרצי לדעת את עצמך24, אשר לא ידעת עד הנה, צריכה את לצאת בעקבות אנשים החכמים, אשר גלו בדבריהם סתרי החכמה25.

ג) אמרה הנשמה: אם כן איפוא זאת אשאלך: הודיעני ראשונה - מה אני?

3. הכותרות הן מהמו"ל.

4.אשר הכינה את גילגולי האירועים.

5. בפרק זה מבאר רבנו את שרש המבוכה, שגורמת שאין אדם יודע אפילו מאין יתחיל לחקור ולשאול על עניניו.

השרש הוא - שאדם רואה רק את חיצוניותם של הדברים, כמבואר להלן.

6. כארז"ל: "מביט בתורה ובורא את העולם" (בר"ר, א, א) - העולם נברא לפי דרכי התורה, ומתנהל לפי חוקי התורה. לכן החוקים הפנימיים של הבריאה, והנהגת השי"ת את הבריאה, מתגלים בתורה.

7. ע"פ הפסוק (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב". מידתו של אברהם היא מידת החסד (מידת הגדולה), מידתו של יצחק היא מידת הדין (הגבורה), ומידתו של יעקב היא מידת התפארת. "הבחור שבאבות" (בר"ר, ע"ו, א) זכה למיזוג מושלם ומפואר בין החסד והדין: שלימות זו היא בבחינת אמת.

8. שרש ישראל הוא ספירת התפארת, שהיא מידת האמת: והיא גם כן שרשה של התורה.[השוה: בראשית ברא - בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית (רש"י ריש בראשית)  -שניהם יחד הם הציר המרכזי של הבריאה].

9. בינה היא בחינת המחשבה שבמוח, שפועלת על הלב, שהוא בבחינת תפארת  -המרכז הפנימי והשרש של כל הפעולות (ולכן הוא בבחינת אמת - הפנימיות האמיתית). משם מוצאות הפעולות לפועל. היציאה לפועל היא בחינת מלכות (עי׳ בסוף הספר בפירוש רבנו על פסוק ויהי מקץ, ד"ה "והנה ענין ההנהגה הכללית").

10. עי׳ בסנהדרין קח, ע"ב.

11. ההנהגה הפנימית מכוונת את כל אירועי הגלות, כאמצעים לקראת הגאולה (עי׳ בספר דעת תבונות סימן נד).

12. עי׳ בספר דעת תבונות (עמ׳ סח ולהלן): "כי בכל המידות והמעלות אשר נבחנים בכבודו ית׳ .. כך נמצא חלקים בדמות האדם הזה: דרך משל: עין - תחת עין השגחתו המשגיח אל כל יושבי הארץ לדון את כל המעשים" וכו׳.

13. באופני ההשגחה יש הרבה מדרגות, כגון: השגחה כללית והשגחה פרטית.

14. גם כאשר האדם זוכה לראות בכל האירועים את השגחת יד השי"ת המכוונת, רואה הוא רק את ה"עיניים" - הצד החיצוני של ההשגחה.

15. השוה ארז"ל (עבודה זרה כח, ע"ב) "שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו".

16. היי׳ שטועה וחושב שאפשר להבין את טעמי ההנהגה מתוך ההשגחה הגלויה שנקראת "עיני ה"׳.

17. גם אצל האדם - קליטת הראייה היא ע"י המוח, דהיינו על ידי המחשבה.

18. ממקום חיבור שלוש המדרגות, כנ"ל. 

19. כאשר פעולה יוצאת מאחת המדרגות - היא יוצאת אמנם גם בהסכמת שאר המדרגות, אמנם מדרגה זו היא השולטת והיא המולידה את הפעולה לפי סגולתה. ברם שאר המדרגות הן גם כן שותפות בעיצוב הפעולה, כל אחת לפי בחינתה. כגון: פעולה שיוצאת ממידת החסד - היא עוברת גם את ביקורת מידת הדין (עי׳ בספר מסילת ישרים סוף פ"ד על הסכמת מידת הרחמים למידת הדין) אולם בפעולה זו שולטת בעיקר מידת החסד.

20. כאשר פעולה יוצאת מהמידה המרכזית, מידת האמת (תפארת) - יש לפעולה זו אופי כללי: ההנהגה העיקרית לקראת תכלית הבריאה, וכל המידות משתתפות לפי מגמה זו.

21. לפי חלקו המיוחד של כל אחד, להוציא לפועל את ההנהגה לקראת שלימות הבריאה.

22. - מתוך התורה שבכתב לבד, בלי פירוש התורה שבע"פ.

23. להבחין בכל דבר שיש בו פנימיות, שאינה נראית לעיניים במבט חיצוני, והיא אשר קובעת את ישרות ההנהגה.

24. דייק זאת מ"תדעי לך".

25. עיין בדברי רבנו בפירושו על דברי זוהר חדש על פסוק זה, שבו כלולות ארבע ידיעות יסודיות של חכמת האמת (מובא בספר הכללים עמ׳ רמ, ועמ׳ שס).