המצוות מולידות חושים רוחניים
ה'
חושים:
סגולת מעשי המצות היא כמו בגשמיות, שהמעשים מגרים החושים, וכשנשאר שורש
החושים במח הזכרון, נעשים שם לדימויים של מועיל ומזיק ורכוש1,
וכשהשכל או הרצון או שומר הג... מסתכל בהמראה של הזכרון, הולך ומברר את הדימוים,
ומקרב האמיתיות, דהיינו המועיל או הרכוש, ודוחה הכזבים שהם המזיקים. ולפי בהירות
הבירור יגדל השכלת האדם. ואם במתמטיקה, ירגיל לה דימוים מועילים בבהירות ואמיתיות,
וגם בחסכון זמן, כי אלה יועילו לו בבחינת רכוש קיים. וכן בניגון או ברפואה ותכונה.
ועד"ז
סגולת מעשים רוחניים שהם המצוות, שהם מגרים החושים של האדם הרוחניים. וכאן
יש ב' מיני חושים או ראיה שמיעה ריח דיבור ... וכן חג"ת נ"ה גופנים: כי
התמדת המעשים טובים מביאה בהעובד רוח "אהבה", ובהצטברה לשיעור חשוב מביאה
בו חוש ה"יראה" שלא לחטא ולאבד האהבה, וכשבטוח בעצמו שיש לו חוש
אהבה ויראה,
נולד בו חוש התפארות
על חבריו שלא זכו לזה (וזהו רכוש). ואחר ג' חושים האלו, נולד בו
ה"נצח" כגבור מושל ברוחו, ולפי כל הרגשי ד' החושים אלו נולד לו
"הוד", שמודה במציאות השי"ת.
ובכל
מצוה שמוסיף, מתרבה בו ה' חושים תתאין הנ"ל וטעמי מצות. וכשמתקבצים לשיעור
הנרצה, נולדים בו ה' חושים עליונים רשר"ד: לראות כבודו ממש ולשמוע קול ה'
ולהריח ביראתו ולדבר לפניו ית'.
וכשזוכה
יותר, נשאר בזכרונו דימויים מהתפעלות ה' חושים תתאין וה' חושים עלאין, שכמו במראה
השכל מסתכל בהתפעלויות אלו ומברר המועילים והרכוש ודוחה המזיקים, ולפי
בהירות הבירורים יגדל דעת ה...
[1]בכי"ק
קטוע כתב:
"אין דבר בהחושים שלא יהיה קודם בהמעשים, באופן שהמעשים מולידים חושים,
וחושים מולידים ההבנה. למשל שאי אפשר לחוש שיתענגו על ריבוי ההשפעה מטרם שישפיעו
בפועל, ו[כן] אי אפשר להבין ולהשכיל חשיבותו הגדולה של ההשפעה מטרם שטועמים אותו
בהחושים. ועד"ז אי אפשר לטעום תענוג מדבקות מטרם שירבה מעשים טובים המסוגלים
לז[ככו], דהיינו בשמירה גמורה של התנאי לעשות נחת רוח לו, דהיינו להתענג על הנחת
שגרם אליו ית' בעשית המצוה. ואחר הרגש הח[ושים] ... ...שים אפשר להבין אותו בשיעור
התענוג ה... ואם ה... ... לתענוג נצחי ותמידי מגרימת נחת רוח אליו, אז יזכה לדעת
... ... ...".