והנה בהבחין כל חילוקי סידור
ההנהגה היטב, לקרוא להם שמות לפי ענינם, נמצא עוד
ענין אחר, והוא בין ההנהגה וההשגחה, שהוא הקשר הנ"ל. פירוש הענין; כי בהיות
המאציל ב"ה רוצה ומתעורר הוא ופועל
כך - זהו
בחינת ההנהגה. ובהיות הדבר נמשך אל
התחתונים בבחינת ההשגחה - זהו קשר המנהג עם הנהוגים. אמנם הנה
כבר שמעת שההשגחה והקשר - בבחינת השגחה וקשר הוא שווה, שאין שייך בה
חילוק חד"ר, שכך היא השגחה וקשר אם
תהיה לחסד, כמו שהיא אם תהיה לדין
או לרחמים. ולהיות ההשגחה הזאת
משתוה אל ההנהגה
לפי השתנותה וחילופיה להשפיע כך
למטה, הנה זאת ג"כ
פעולה אחרת - מעבר מן ההנהגה אל
ההשגחה. כי כל חלקי ותנאי
הפעולה אנו צריכים להבחין היטב. נמצאים פה
ג׳ פעולות, כולם להנהגה, ואחת לקשר המנהג עם הנהוגים, היא ההשגחה
שזכרתי. ההנהגה והשגחה הם ב׳
עקריות: הנהגת ההנהגה ומעבר
ההנהגה אל ההשגחה - הם מתלוות
אל השתים: ובין כולם -
מעשה ההנהגה הזאת בכל חלקיה.