חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

הכתיבה הוא ביגיעה

תוכן

עירובין דף י"ג: מאי מלאכתך וכו', אלא אפילו מיחש לזבוב נמי, דילמא אתי ויתיב אתגיה דדלית ומחיק ליה ומשוי לי ריש.
זבוב, היינו מחשבות זרות. דל"ת, עיין בהקסה"ז בתחילתו, ד' הוא בקדושה, ור' הוא בס"א. כתב שיכול למחות, היינו אמונה. קנקנתום, היינו ק"ן טעמים, שהוא בחינת ידיעה.
לבלר, היינו כתבם על לוח לבך וכו'.
חסר ויתיר, היינו חסרון ימין או חסרון השמאל.
קנקנתום, היינו שני פעמים קן, שהוא ק"ן טהור וק"ן טמא, כשהם בשווה, נמצא שיש לו מקום על אמונה. לתוך הדיו, היינו השחרות, שהיא בחינת עבודה, שעיקר הכתיבה היא בהיגיעה. וכשהוא כותב, כבר יש לו ב' בחינות, הנקראות קן-קן-תום, שדוקא אז יש לו מקום להכריע, שעם זה הוא כותב.