כי 'הכל במחשבה אתברירו', והמתעוררין
במחשבה לשרת בלתי לה' לבדו, המה מחשבת השבח. ולעומתן אותן המתעוררים לשרת זולת
לחיצוניות, הוא הגוף לבדו, שהמה מחשבת הגנות. וביניהם שדה המערכה, אותן המחשבות
ההכרחין, או שמוכרחין לשרת בשם ה' או מוכרחין לשרת לשם הגוף המגונה, שאלו ואלו לא
יגונו ולא ישובחו, כי בהכרח יעמודו לו, אבל שם הוא מקום המלחמה, דהיינו בעלי השבח
מתאמצים לקדש ולטהר עד כמה שאפשר אותן המוכרחים סבל ולמשא גופני, ובעלי הגנות
מתאמצים לעקור ולטמא אותן המוכרחים לעבוד ולמשא את שמו ית'.