((שנת תרע"ט)
סוד
הכל הוא פנימיות וחיצוניות. שורשם, קו ורשימו, התפשטות אור וצמצום, שלמטה הם בחי'
גוף ונשמה, סוד קדוש שרוי במעיו[1],
כי שכינה הקדושה מתלבשת בנשמות ישראל. וזה סוד 'אחרי ה' אלקיכם תלכו' (דברים יג,
ה), מפני שחלק המתלבש הוא מאחורי המלכות[2].
והמטיב
מעשיו - מחזיק זה הקשר, והמריע מעשיו - מאבד זה הקשר ח"ו, וזה סוד 'לסור
מאחרי ה'', וזה שאמרו שהשכינה נשמה לנשמות והיא שורה בלב[3].
[1] תענית יא, ב: "לעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך
מעיו, שנאמר (הושע יא, ט) 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר'".
[2] עי' בתע"ס חלק ג' פרק ה' אות ה' אשר "יש ניצוץ קטן מאד
שהוא בחינת אלהות נמשך ממדרגה אחרונה שבבורא (באור-פנימי: היינו בחי"ד שהיא
מלכות), וזהו הניצוץ מתלבשת בכח אחר נברא שהוא נשמה דקה במאד מאד".
[3] ענין שהשכינה מכונה לב מתבאר במאמר קא.