תוכן

[תע"ס דף קט"ו אות ו']: מחמת אותה הכאה של אור עליון שהכה בפרגוד ההוא הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא.
ואפשר לפרש, ענין הכאה פי' המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכ"ז הוא מסיבת שיש לו מסך. ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחי' מוחא, שזה נק' בחי' בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחי' אמונה למעלה מהדעת, שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה ע"י הבירור דוקא.
כמו שרואין בשני אנשים, שאחד אוהב להשני, ובזמן שנזדמן לו עוד חבר, ויש לו רצון להתחבר גם עם השני, אבל זה לא לפי רצונו של הראשון, והראשון יושב ומצפה לראות את מי הוא יבחר לחבר נאמן, והוא מתחיל לברר את הראשון נגד השני, ומתחיל למדוד את החשיבות והתועלת שתגיע לו מבין שניהם, ומתחילות המחשבות לעיף ולרצוץ את מחשבתו, שזה נק' שמכה בדיעותיו. ובסופו של דבר הוא מחליט על הראשון, שכדאי להתחבר עמו, ומברר רק בבחי' כח למעלה מהדעת.
ז"א אעפ"י שאינו מרגיש כ"כ חשיבותו של העליון, אזי הבירור הוא ע"י מסך, שנק' בחי' נסיון, שהוא בחי' הסתרה. אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, ז"א שאינו מבטל את המסך, מזה נגרם שמחה למעלה, אזי העליון משפיע לו ג"כ שמחה. ז"א בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת, לא פחות ולא יותר.