זהר

תתקלב) בהיכלא דא אתדבקותא דסטר מסאבא, וכל תיאובתין מסאבין, ומסאבי לעלמא. האי איהו זמין לאפקא בכל רגעא ושעתא אשא, ולית מאן דקאים קמיה. מהכא נפיק אשא דרוחא תקיפא לתתא, לאתדנא ביה חייבי עלמא. ומהכא נפקא רוחא מלהטא, דאיהו אשא ותלגא, דאקרי צלמון. כמה דאת אמר תשלג בצלמון.

פירוש הסולם

תתקלב) בהיכלא דא אתדבקותא וכו': בהיכל הזה הוא דבקות של צד הטומאה, וכל תאות הטמאות, ומטמאות העולם, זה הוא עתיד להוציא, בכל שעה ורגע, אש, ואין מי שיקום לפניו. מכאן יוצא אש, של רוח חזק, למטה, לדון בו רשעי העולם. ומכאן יוצא רוח לוהט, שהוא אש ושלג, הנקרא צלמון, כש"א, תשלג בצלמון.