זהר

תתקכט) הכא איהו נקודה חדא, דקיימא לגו בגו, ומהכא נפקי כל אינון רוחין אחרנין דשטאן בעלמא, ושלטין בהאי עלמא, בכל אינון מלין ועובדין, דאתמסרו בסטרא דשמאלא. ומהכא נפקי כל אינון זיקין נציצין, דמתדעכי לאלתר, להטי ומתדעכי. ומאלין נפקין רוחין אחרנין, דשטיין בעלמא, ומשתתפי לאינון דנפקו מגו תהומא רבא. ואיהו האי היכלא, כד"א משפטיך תהום רבה. ואינון רוחין דלא אתמסרו למגלם בעלמין, ואתחזון ולא אתחזון אתחזון כמה דאתמר.

פירוש הסולם

תתקכט) הכא איהו נקודה וכו': כאן הוא נקודה אחת העומדת לפני ולפנים. ומכאן יוצאים כל אלו רוחות האחרים המשוטטים בעולם, ושולטים בעולם הזה, בכל אלו הדברים והמעשים הנמסרים בצד שמאל. ומכאן יוצאים כל אלו זיקים, ניצוצים, המתכבים מיד, לוהטים ומיד מתכבים. ומאלו יוצאים רוחות אחרים המשוטטים בעולם ומשתתפים עם אלו הרוחות היוצאים מן תהום רבה. כש"א, משפטיך תהום רבה. והם רוחות שלא נמסרו להתלבש בעולם, במלבוש מעולם הזה, ונראים ואינם נראים. כמו שלמדנו.