זהר

תתקכה) היכלא שביעאה. הדא הוא היכלא דשמרי דחמרא, לאתרוואה ביה. כד"א וישת מן היין וישכר ויתגל. סחיטא דכל אינון ענבין, כלהו ענבין בישין, הכא איהו סחיטא דלהון. ודא איהו יין חמר. שמרים דחמר דלית מאן דשתי מניה, דלא גרים מותא לגרמיה. מיינא דא, אטעימת חוה לבעלה, ועאלת ליה בהיכלא דא, דתנינן, סחטה ענבין, ויהיבת ליה, וגרימת מותא ליה, ולכל עלמא אבתריה.

פירוש הסולם

תתקכה) היכלא שביעאה: היכל הז' זה הוא היכל של שמרי היין להתרוות בו, דהיינו להשתכר. כמש"א, וישת מן היין וישכר ויתגל. הסחיטה של כל אלו הענבים, כל ענבים הרעים, כאן היא הסחיטה שלהם, וזה הוא, יין חמר, שבכתוב, יין חמר מלא מסך וגו' שמריה ישתו כל רשעי ארץ. יין חמר, פירושו, שמרים דיין, שאין מי ששותה מהם שלא יגרום מות לעצמו. מיין הזה הטעימה חוה לבעלה והכניסה אותו בהיכל הזה. שלמדנו, סחטה ענבים ונתנה לו. (לעיל בראשית א' אות ת"נ) וגרמה מות לו ולכל העולם אחריו.
פירוש הארת החכמה מכונה יין המשמח, וצריכים להמשיכה רק ממטה למעלה, והמרבה בהמשכת החכמה, דהיינו שממשיכה ממעלה למטה נבחן לסחיטת ענבים, שאז מתעוררים השמרים שביין, שה"ס הקליפות, ונעשה יין המשכר. וזה היה החטא דעצה"ד. (כמ"ש לעיל בראשית ב' דף ל"ט במראות הסולם אות יוד) ובהיכל הז' דס"א הזה, הוא מקום הפיתוי לסחיטה זו.