זהר

תתצח) מהאי נפיק רוחא אחרא, ואקרי שוד. וכד שליט כפנא על עלמא, האי רוחא דאקרי שו"ד, איהו אשתכח. ורוחא אחרא אשתתף עמיה, דאקרי כפ"ן. ואלין אזלי בעלמא, ומשתכחי לקבל בני נשא, והיינו דכתיב, לשד ולכפן תשחק. ואלין עבדין קטרוגא לבני נשא, ומשדדי לכלא. חד דאקרי שוד, דבתר דאזיל בגו טורין רמאין, ושדיד וחריב ושצי כלא. כדין תב ושדד לבני נשא, ומתין בחולשא דיליה. וכד אכלי בני נשא, לא שבעין, בגין דאיהו שלטא בעלמא.

פירוש הסולם

תתצח) מהאי נפיק רוחא וכו': מרוח הזה יוצא רוח אחר, ונקרא שוד. וכששולט רעב על העולם, נמצא רוח הזה שנקרא שוד, ורוח אחר נשתתף עמו שנקרא כפ"ן. ואלו הולכים בעולם ונמצאים כנגד בני אדם. והיינו שכתוב, לשוד ולכפן תשחק. ואלו עושים קטרוג על בני אדם ושודדים הכל. האחד שנקרא שוד, אחר שהולך בין הרים הרמים, ושודד ומחריב ומכלה הכל, אז חוזר ושודד בני אדם, ומתים מחולשה שהוא מחלישם. וכשאנשים אוכלים אינם שבעים, משום שהוא שולט בעולם.