זהר

תתיב) אלין אתוון אחרנין אקרון ט"ל. טל השמים. רזא דחושבנא דאתוון דיליה, בגין דהכא לתתא, קיימן כל מלין בחושבנא, ולא חושבנא, אלא לסיהרא. ובג"כ בעי לאתקשרא בקדושה דמאריה, ולא יתפרש ב"נ מניה. וכד שאיל, שירותא דשאלתין למנדע למאריה, לאחזאה דתיאובתיה לגביה. מכאן ולהלאה, יתפרש זעיר זעיר, וישאל שאלתוי מה דאצטריך לשאלא.

פירוש הסולם

תתיב) אלין אתוון אחרניו וכו': אלו אותיות האחרות, כוז"ו, נקראים טל, טל השמים, שה"ס החשבון של האותיות שלו, שהם בגי' ט"ל, משום שכאן למטה, במלכות, נמצאים כל הדברים בחשבון, שה"ס הארת חכמה הנקרא חשבון ומספר, (כמ"ש לעיל אות צ"ב, ע"ש) ואין חשבון אלא ללבנה, שהיא מלכות, כי אין החכמה מתגלה בשום ספירה אלא במלכות (כנ"ל בראשית א' דף רע"ו ד"ה ועוד כמה) ונמצא שאין חשבון אלא למלכות. ומשום זה צריכים להתקשר בקדושת אדונו ולא יפרד ממנו, וכשהוא מבקש, תחילת הבקשות צריך להיות לדעת את אדונו, להראות שתשוקתו הוא אליו. שה"ס בקשה ראשונה וחננו מאתך חכמה בינה דעת וכו'. מכאן ולהלאה, יפרד מעט מעט, וישאל בקשותיו מה שצריך לבקש.