תוכן

כי תבא תשמ"א

א) היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך (כו,טז) ופירש"י: בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם.
ויל"ה, מהו הצווי שבכל יום יהיו בעיניך חדשים. ובטח אין הפירוש שכל יום יקנה תפילין חדשים או ציצית חדשה וכדומה. ומשום זה מפרשים: "כאילו בו ביום נצטוית עליהם". אבל גם זה צריכים להבין, לשם מה צריך להיות כאילו נצטוית עליהם בו ביום.
והענין; יש שמקיימים תורה ומצוות בבחי' הכלל, ויש שמקיימים תורה ומצוות בבחי' הפרט. אלו שרוצים להיות בבחינת הפרט, הם צריכים להשתדל לעסוק בתו"מ שלא על מנת לקבל פרס, אלא רוצים להשפיע נחת רוח ליוצרם, שאז לפי ערך שמשיגים את גדלות ה', בשיעור זה הם רוצים להשפיע. כמ"ש בזוה"ק ע"פ "נודע בשערים בעלה - כל חד לפום מה דמשער בליביה". נמצא, שכל כוונת התעסקותם בתו"מ היא בכדי להביאם לידי הכרה בגדלות ה'. אם כן יוצא, שהאדם ככל שהולך ומתגדל - הוא צריך בכל יום הכרה יותר גדולה בה', אם כן בכל יום יש לו צווי מה' אלקיך. שענין 'אלקיך', פירוש - מה שהוא מכיר בה' באופן פרטי, שזהו פירוש 'אלקיך' בלשון יחיד. וזה פירוש: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם", משום שבכל יום הוא צריך לקבל צווי ממדרגה יותר גבוהה, שפירושו, ששם ניכר ה' ביתר גדלותו.