חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות (א')

תוכן

כי תבא תשל"ח

א) היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך (כו,טז) ופירש"י: בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם.
ויל"ה, איך אדם יכול לעשות שיהיו חדשים 'כאילו בו ביום נצטוית', הלא כבר מושבע ועומד מהר סיני.
ובכדי להבין זה, צריכים להקדים לדעת את הכלל, שכל דבר נמדד לפי גודל הַמְצַוֶּה, היינו, את מצות מי הוא צריך לקיים. כלומר, לפי גודלו וחשיבותו של נותן התורה, כך גודלה של התורה. לכן, כל יום שהאדם מקבל עליו מלכות שמים, ולפי גודל האמונה בו ית' כך גדלה מעלת התורה, לכן לפי מה שהאדם משיג בגדלות ה', כך מתחדשת התורה אצלו. נמצא לפי זה, שכל פעם יש לו תורה חדשה. היינו, שיש לו כל פעם נותן אחר, וממילא התורה הנמשכת ממנו ית' נבחנת לתורה חדשה.
אבל זה נאמר על התורה מבחי' שמותיו של הקב"ה, היינו מבחי': "קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל - חד הוא". פירוש, כשישראל משיג בכל יום גדלותו של השי"ת, וזהו לפי אמונתו בו ית', בשיעור הזה מתגדלת אצלו התורה, ואז הוא נעשה ישראל אחר. שברוחניות, כל דבר שיש לו צורה אחרת הוא בחי' חדשה, לכן, אם האדם מקבל כל יום אמונה יותר גדולה, אז התורה נחשבת לחדשה.
וזה פירוש 'כאילו בו ביום נצטוית', משום שבכל יום יש לו מְצַוֶּה אחר. נמצא, 'כאילו בו ביום נצטוית' היינו בו ביום שאדם מקבל עליו מלכות שמים ביתר שאת, אם כן יש לו מְצַוֶּה חדש, ותורה חדשה, וישראל חדש.