חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

תכלית הבריאה - השגת השי"ת ודביקות השלם

תוכן

נודע ש'הקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים' (יבמות סד, א) כדי שיבואו להשגתו ית', וידוע הכתוב 'וּמַה עוֹד כָּמוֹהוּ מוֹרֵיהוּ - אַשֶׁר לְמַעֲשֵׂה יָדֵיךָ תִּכְסוֹף, כְּבַיִת עָלָיו יָקוּם מוֹרֵהוּ - בִּרְצוֹ סְלִיחָה וּבִרְצוֹ כְסוֹף'.

וזהו תכלית הנרצה מכל הבריאה הרבה. כי כל בחינת ישות הטוב נמשך ממהותו ית', וכל החידוש שבבריאה, כלומר היוצא ממנו לבחינת תולדה או מלאכה שנוכל לומר שהם שני דברים, הפועל לבד ופעולה לבד, הוא רק החושך, כמו שכתוב (ישעיה מה, ז) 'ובורא חושך'[1].

 ועל כן מתאוה הקב"ה שבני אדם יושבי חושך ישיגו דרכיו עד שידבקוהו בכל קומתם, ועל כן טרח בעל הבית וכו', כמו שאמרו ז"ל חייב וכו', כל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילי[2].

ובבוא אדם לגמר הדביקות, אומר לו השי"ת: אם תרצה גם אתה להנות ממני, חזור לאחוריך, כי לא תוכל להנות ממני אלא בגבולך, כלומר, כפי מדת העלם (ונוהג בכל"א, ובמקוה"נ[3], וביציאת הכלים), אמנם אני נצחי, וגם שביעתי אינו מבטל התענוג כמותך[4], ואיני צריך לשום פעולה מצידי, על דרך האב שיש לו בן מוצלח וחריף שנהנה ממנו ומזכירו תמיד בלי שום פעולה והתעוררות. אמנם אם גם אתה רוצה להרגיש, הרי כל דרכי נתונים בהשגתך ליחד אותם לפעולתי בהשגחה פרטית. אשר כפי שיעור היחוד, [כן] יהיה שיעור התענוג שלך והרגשתך מאהבתי, כמו שלימדתיך במקוה בתוכו.

היוצא מהנ"ל, שהמטרה היא לעשות להשי"ת נחת רוח הנ"ל האחרון, דהיינו דביקות השלם. והמגיע למטרה הנ"ל, מהנה להשי"ת בנצחיות בלי הפסק.

והעבודה מוכנה גם אז להשיב הרגשות אהבתו אל לבו, שזהו ניתנה על ידי התאמצות להשיג דרכיו בהשגחה פרטית כנ"ל על ידי יחודים.

ויש עבודה גבוהה מזו, להביא ולאסוף חברים שגם הם יזכו למטרה הנ"ל, ואשריו.

*[5]

ועתה בנים שמעו לי.

עד מתי תשוטטו בהרים וגבעות ובמים שאין להם סוף, ותפזרו נצוצי הגיוניכם למחשבות רבות וטירדות עד אין קץ? 'הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַּבְתֶּם וְמַקֶּבֶת בּוֹר נוּקַּרְתֶּם'[6] (ישעיה נא, א), דהיינו, אל לכם להגות ולחשוב אלא על ענין השפעה וקבלה בלבד, שהשי"ת הוא משפיע והבריות הם מקבלים, ועל דבר זה נכרת ברית שהוא נצחי וקיים, וגם ודאי היה במחשבת השי"ת בלי ספק כלל וכלל ח"ו, ומחשבתו ופעולתו הוא ודאי אחד. א"כ יש לכם כלי מלאכתו של השי"ת הודאיים, על כן אין לכם ליטול כלי מלאכה מסופקים. ואולי מצד גשמיותינו ודמיונינו הכוזב אנו מציירים קוים ושרטוטים ומיני מחשבות יתירות ובדויות שלא היו במחשבת הבורא ית'. אמנם השפעה וקבלה בלי ספק שהיה במחשבתו ית', על כן זה הדרך אשר תלכו בה ולא תסטו ימין ושמאל, ולא תרבו לדבר גבוהה, כי השי"ת הוא פשוט, והנמשך הימנו הוא פשוט, וכל מה שהוא קרוב לו ית' הוא יותר פשוט ומופשט.

על כן בכל תחילת עיון, הן בגשמי והן ברוחני, תמדדו על פי ב' אמות הנ"ל בדיוק, ואז יפתחו לפניכם היכל האמת על שעריו להרוחה.



[1] עי' מאמר מבוא אות יח שזהו הרצון לקבל, שהוא בריאת יש מאין הנפרדת מהבורא.

[2] סנהדרין לז, א: "כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם"; ברכות נח, א: "אורח טוב מה הוא אומר... כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי".

[3] אלו ר"ת מצויים בכתבי רבינו ולא ברור פיענוחם. אולי 'מקור הנעלם' (עי' אגרות הסולם אגרת ה), ואולי 'מקום הנוקבא' (כך משמע בכמה מקומות בספר אור הבהיר), ואולי הסבר אחר. וצ"ע.

[4] בענין שביעה המכבה לתענוג, עי' מאמר ב' ובהערה ו' שם.

[5] ספק אם הקטעים הבאים הם המשך המאמר או מאמר נפרד.

[6] מבואר במאמר מבוא אות ג' כי הפירוד מהבורא הוא ברצון לקבל שיש בנבראים, שבזה הם נפרדים מהבורא שהוא אך משפיע, ובכך נחצבו הבריות ממנו.