והנה בהיות הבריאה לפי מקור החכמה, שהוא מקור הבחירה, נמצא לס"א מקום, אך שני זמנים הם לפי המקור הזה, ושתי מקומות לס"א, וסוד זה הענין הוא מיעוט הירח. דע כי בתחילת[ה] נבראת הס"א, והיא היוצאת לפי בחי' השבירה לבד, פירוש - מהשרש שגורם לה השבירה, ואז אינה אלא תולדת המדרגה האחרונה של הקדושה, דהיינו סוף מלכות דעשיה. ובבחינה זו היה היצר באדה"ר. והנה אז לא היה צריך לאדה"ר כל כך תיקון; אלא לתקן בחי' זו של השבירה עצמה - ניתן לו ז׳ מצוות, בסוד ז׳ מלכים שמתו, והיה די בזה, כי בתקנו זה כבר היה עולה אל המקור האחר הוא מקור הכתר כנ"ל, והיו העולמות עולים בעליה כקודם השבירה. אך כבר הכנה הוכנה בסוד מיעוט הירח, שאם יחטא אדם הנה תהיה הס"א גוברת ועוברת תחומה, ומה שבתחלה לא היתה אלא בסוד סוף מלכות דעשיה, ורק משם יונקת, תוכל להתפשט כנגד סוד כל התרי"ג אברים, שהם כללות דמות אדם, לינק מכלם.
ובאמת, כאשר חטא אדם, מיד ניתן רשות לס"א להתפשט, ומכל ספירה תובעת יניקה. וסוד הענין, כי נשמת אדה"ר היתה כללות כל הנשמות (שמ"ר מ, ג), וכל הנשמות היו כלולות באדם הראשון, ועל כן בחטאו ניתן רשות לס"א להתפשט ולשרות על כלו, ואז כל הנשמות שהיו גם כן כלולות בו כנ"ל, ניתנו תחת רשות הס"א, ואז על כולם נגזר מיתה, שהיא להפריד רע זה הנדבק בהן מפני הס"א השולטת עליהן, והו"ס (שבת נה.) "אין מיתה בלא חטא", כי חטא רוצה לומר פגם, וזהו בחי' הפגם שנפגמו כולם בחטאו זה. ואז ניתן רשות לס"א לתבוע יניקה מכל מדרגות הקדושה, שהם שרש לנשמות ההן, כי כן הוחק לה לינק מן המקומות הנפגמים על ידי מעשה תולדותיהם הרעים. והנה מפני זה הוצרך אח"כ התורה בתרי"ג מצוותיה, לתקן כל המדרגות של פרצוף אדם, מה שלא היה צריך אלא ז׳ מצוות לבד. וגם שאפילו התיקון הצריך לא יכול להיגלות מיד, כמו שאפרש לך. והנה בהיות הס"א מתחזקת ומתפשטת, כך נתפשטה על כל העולם כלו, ונטמא העולם, חוץ מארץ ישראל שלא שלטה עליה. וענין זה הוא אכילת עצה"ד טוב ורע, כי הוא המקום שיש כח לרע להתגבר על הטוב, בסוד מיעוט הירח כנ"ל, וזהו הפגם שפגם אדה"ר.