בשעת הנפילה, האדם רואה בב' עיניו שאפס כל תחבולה וישועתו לגמרי למעלה
מהטבע, ובעת שנושע תיכף רואה סדרי הטבע בפשיטות שגרמו לו ישועתו[1].
והטעם, כי האדם במצבו נמצא כחומר ביד היוצר, ועיקר נפילתו היא בדעת,
שסדרי ישועתו נפלאו מעיניו, וגיטו וידו כאחד[2],
שהידיעה מנפילתו - זאת היא נפילתו, והרגש הריחוק מסדרי הטבע - היא מדת גדלות
שבנפילתו. ולהיפך, בהתקרב לו ישועתו - הרי סדרי הטבע נתקרבו לו, וכפי קרבת סדרי
הטבע - כן גודל הישועה, כי במציאה וירושה אין הצלחה, וגם כאן גיטו וידו באים כאחד
ממש.
וזה ענין 'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני' (שמות יט, ב), באותו יום
נסעו באותו יום באו (רש"י שבת פז, ב), כלומר, גיטו וידו באים כאחד בלי הפרש
רגע, כי הנסיעה מרפיון ידים היא הביאה למקום קבלת התורה[3].
וזה ענין 'ויחלוש את עמלק' וכו' (שמות יז, יג), וקשה, למה לא הרגו
לגמרי? אמנם התורה היא נצחיות, ונתבאר כי הביאה תלוי ומתיחד בהנסיעה מרפידים[4],
וא"כ אם הרגו אותו (-היו הורגים אותו) כבר נפסק הביאה, ומתוך יגדיל תורה
ויאדיר על כן נשאר נחלש כפי אַמַת מדת הנסיעה.
וזה סוד 'כתוב בספר ושים באזני יהושע' (שמות יז, יד) - תורה שבכתב
ותורה שבעל פה[5]. 'כי יד על
כס י"ה' - יש כח הוי'ה בסוד הכתוב (במדבר יד, יז) 'ועתה יגדל נא כח ה'', והוא
סוד ב' פעמים יד ימין ושמאל[6]
בסוד כ"ח עתים[7], יד לטובה
יד להיפך, ויד שלהיפך המה על כסא ה' להשלימה, שהוא סוד א' דכסא - ו"ה דהוי'ה[8]
(וזה סוד ה"ו א', א' כסא ה"ו דהוי'ה) שאינם מתגלים אלא על ידי י"ד
שמאל: י"ד עתים דלהיפך.
והוא סוד 'מפני הי"ד שנשתלחה במקדשיך'[9],
אשר על ידי הרפיון ידים הנמשכים מי"ד שמאל יתכן 'ויסעו מרפידים' בכל הדורות
כדי לקבל כל חלקי נשמות ישראל. וזה סוד 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור' (שמות יז, טז),
דהיינו כנ"ל, שבמלחמה זו ונסיגה מרפידים הנשאר לדורות, מתגלה א' דכסא
וה"ו דהוי', וזה סוד 'אני וה"ו הושיעה נא' (סוכה מה, א).
וזה סוד 'אנכי הוי' אלקיך' (שמות כ, ב), ודרשו (שבת קה, א) 'אֲנָא
נַפְשָׁאִי כְתָבִית יְהָבִית'[10],
שהוא פלא. ויובן לך עם האמור, כי במעמד הקדוש נתקן לשעתו הא' דכסא שהוא סוד א'
ד'אנכי', וה"ו הוא סוד 'הוי'ה אלקיך' ששמעו בשלימות. ועיקר התיקון הוא בהא'
דכסא בסוד אני, כמו שכתוב (דברים לב, לט) 'ראו עתה כי אני אני הוא', כלומר
אני כולל ב' התיקונים: אנ"י וה"ו.
וזהו שנגלה להם במעמד הקדוש "אני בעצמי כתבית יהבית",
דהיינו 'כתוב זאת זכרון בספר' - בתורה שבכתב, 'יהבית' הוא סוד 'ושים באזני יהושוע'
- בסוד תורה שבעל פה, כל זה אנא נפשאי כולל הכל.
*
וידי משה כבדות[11]: כלל ההשפעה הוא
סוד 'ידי משה' הכוללים כ"ח עתים, יד ימין ויד שמאל. ובשעת מלחמת עמלק ברפידים
ברפיון ידים, כי שלט גם כן ביד ימין ונרפו שני ידים, אז 'וינהגהו בכבדות' בהסתרות
ויסורין ובחיי צער, שהוא סוד דרכה של תורה[12],
ואז במלחמה נוהג יהושע, והעצה הוא סוד הכתוב (שמות יז, יב) 'ויהי ידיו אמונה', ואז
'ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב' (שמות יז, יג).
והענין, כי יד ימין הוכן לתורה והוא סוד י"ד לטובה, ויד שמאל
הוכן למלאכה, בסוד 'אני משכים והם משכימים, אני עמל והם עמלים'[13].
אמנם לב' ידים צריכים, כי 'כל תורה שאין עמה מלאכה אינה מתקיימת' (אבות ב, ב), אלא
בסדר הקדושה, דהיינו 'תורתך קבע ומלאכתך ארעי' (אבות א, טו), ואז הי"ד עתים
לרעה נכנעו תחת יד לטובה כשפחה תחת גברתה. ואם ח"ו להיפך ושפחה תירש הקבע, אז
עמלק בא וילחם ברפיון ידים, כי מוצא פגם לאחיזה גם ביד ימין, ו'לא זכה - נעשה לו
סם המות', כמו שאמר רבא (שבת פח, ב) 'למשמאילים בה סמא דמותא' – ואז גם צדיק הדור
אינו יכול להתפלל ולפרוש כפיו השמימה, וזה סוד 'וידי משה כבדות'.
'ויקחו אבן' הוא סוד 'אבן מאסו הבונים' (תהלים קיח, כב), 'וישימו
תחתיו' של משה שהוא סוד האמונה, כי צוה לישראל להאמין בו, ואז יתקבל תפלתו.
וזה סוד 'ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד', כי אהרן הוא סוד
יד ימין וחור הוא סוד יד שמאל (זוהר בשלח אות תסו).
*
נקודות סיכום למאמר:
א) 'כתוב זאת וכו' וישים באזני': (בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה)
ומהו? כמ"ש להלן 'כי יד על כס י"ה – מלחמה לה' בעמלק מדר דר', ש'אין השם
מלא ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק'.
ב) א' דכסא הוא סוד אני, ו"ה די"ה הוא סוד וה"ו
הושיעה נא.
ג) כתיב 'כאשר ירים וכו' וכאשר יניח ידו וגבר עמלק – וידי משה כבדים
ויהי כאשר תמכו ידיו ויחלוש יהושע' וכו'.
ד) 'ועתה יגדל נא כ"ח ה'' - י"ד עתים לטובה וכו', וכשאינו
עושה תורתו קבע אז 'למשמאילים סמא דמותא' – ואינו מועיל אמונה, כי משה מניח ידיו
ואז 'וגבר עמלק'.
א' דכסא הוא סוד אמונה, ה"ו דהוי' הוא סוד תורה שבכתב
ושבעל פה - ו' תורה שבכתב, ה' תורה שבעל פה.
וזהו הכנה דעמלק 'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני', כי אז נגלה
שצריכים אמונה ותורה, כי כאשר יניח ידיו וגבר עמלק.
וזה סוד 'הוי'ה – ניסי' (שמות יז, טו): כי מלחמת עמלק גרם לסוד מילוא
ו"ה, ואז הכסא שלם תמיד, וידי משה אינה צריכים תמיכה ואבן.
וא"ל (-ואפשר לומר) כי אהרן וחור הם סוד תורה, כי שפתי כהן[14].
[1] עיין זה במאמר קמ ד"ה אבל זה
פלא.
[2]
מטבע לשון ע"פ גיטין עז, ב.
[3]
בגמרא בכורות ה, ב: לשון רפידים הוא "שרפו ידיהם מן
התורה". ובאגרות
הסולם אגרת לג: "כבר אמרתי לך, שמן ויסעו מרפידים עד קבלת התורה אינו אלא נסיעה
אחת".
[4]
רפידים
הוא המקום של מלחמת עמלק. שמות יז, ח.
[5]
נראה
שדורש: 'כתוב זאת' – תורה שבכתב, 'ושים באזני יהושע' – תורה שבעל פה.
[6]
עי'
כן זוהר פנחס אות תרכא, שכח הויה כנגד י"ד פרקים ביד ימין וי"ד פרקים
ביד שמאל.
[7]
מקורם בקהלת ג, ב-ח: "עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת
לעקור נטוע" וכו'. ומתבארים בפירוש הסולם (וישלח אות רעב, מקץ אות נב, רמג)
שי"ד לטובה – קו ימין וחסדים, וי"ד לרעה – קו שמאל.
[8] במדרש תנחומא (כי תצא יז) המובא ברש"י על הפסוק "כי יד
על כס י-ה": "כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא
שלם". היינו, שמהמילה 'כסא' חסרה אות א', ומשם הוי'ה, חסרות האותיות
"וה", ועל זה אומר שאותיות אלו שייכות ליד דלהיפך, משא"כ האותיות
'כס' מכסא, והאותיות 'י-ה' משם הויה, שייכות ליד דטובה.
[9]
מוסף
לשלש רגלים: "ואין אנו יכולין לעשות חובותינו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש
שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך".
[10]
היינו,
אני בעצמי כתבתי ונתתי את התורה.
[11]
שמות
יז, יב: "וידי משה כבדים, ויקחו אבן וישימו תחתיו
וישב עליה, ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה עד בא
השמש".
[12]
אבות
ו, ד: "כך היא דרכה של
תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה
עמל".
[13]
ברכות
כח, ב תפילת רבי נחוניא בן הקנה: "מודה אני לפניך
ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם
משכימים, אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל והם עמלים, אני
עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר".
[14]
מלאכי
ב, ז: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו".