((שנת תרע"ט)
'וראית
את אחורי ופני לא יראו'[1].
פירוש, דמשום ד'פני לא יראו', אז וראית היטב את אחורי, כי יהיה לך פנים ממש, כי
עוז וחדוה בשעה שרואין פני מלך, ומה לי פנים ומה לי אחור, כי רואין בעליל בשעה
שהושם בנקרת הצור, גם מכסהו בכפיו כביכול ממש, ועתה מסיר כפיו כביכול, והשמחה עד
אין שיעור שהמלך מטפל עמו כל כך[2].
וזה 'אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם' וכו' (יומא פה, ב).
*[3]
שמעתי
ממורי שליט"א[4]: כשנחרב
הבית, תיכף אמר רבי עקיבא לתלמידיו, 'נחרב הבית'? (בלשון של מהו בכך), גשו ונלמוד[5]
(פירוש, התנועה כבלי משים כלל לזה).
ולעניות
דעתי נראה הפירוש של דברים הקדושים האלו, דהנה הקדוש הזה[6]
היה תמיד מורה את תלמידיו 'אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים' וכו' (יומא פה, ב),
אבל לא שמשו כל צרכן בענין הזה, ומתו בימי הספירה וכו'[7],
עד שסמך ה' תלמידים שבדרום (עי' יבמות סב, ב), ואז שמעו בעצמם, דהיינו, שראו בעיניהם
למי הם מטהרים את עצמם ומי מטהר אותם.
וזה
פירוש הדיבורי קודש הנ"ל, 'כשנחרב הבית אמר להם מהו בכך, צא ולמד למי אתם
מטהרים ומי מטהר אותך', שאלו הדברים צריכים עיון גדול, לכן אין לכם עתה רק להצליל
דעתכם ללימוד הזה, והבן.
וזה
סוד 'שאין אתה בן חורין להפטר ממנה' (אבות ב, טז), דהיינו בכל רגע ורגע שייך ב'
לימודים הנ"ל, או לשמוע הלימוד מרבי עקיבא רבם, או לראות בעיני עצמו, והבן.
[1] שמות לג, כב-כג: "והיה בַּעֲבֹר כבודי, ושמתיך בנקרת הצור
וְשַׂכֹּתִי כפי עליך עד עברי. והסירותי את כפי,
וראית את אחורי ופני לא יראו".
[2]במאמר לז
מבאר בסוד היחוד, שיש תענוג הרבה יותר גדול כשמשיגים שהרע לכאורה הוא ג"כ
טוב, מאשר שהיו רואים את הטוב כמות שהוא מתחילה.
[3]ההמשך
אינו חלק מהמאמר הקודם, אולם תוכנו מובן רק כהמשך לאמור קודם, שכאשר משיגים שגם
מצב האחור הוא מהשי"ת, השמחה היא עד אין שיעור, וע"כ שנחרב הבית, אמר
רבי עקיבא מה בכך, העיקר הוא שהשי"ת מטפל עמנו כמו שכתוב "לפני מי אתה
מטהרים" וכו'.
[4]כנראה
הכוונה להרה"ק ר' יהושע אשר מפוריסוב זצ"ל.
[5]לא מצאנו
מדרש כעין זה. אפשר שאלו דיבורי קודש מרבו ללא מקור בחז"ל, ואולי הכוונה
למובא במכילתא דרבי ישמעאל (משפטים יח): "כשנהרגו רבי שמעון ורבי ישמעאל אמר
להם רבי עקיבא לתלמידיו: התקינו עצמכם לפורענות". וע"פ פשט הזהיר אותם
שהולך להתרחש פורענות, אולם הרבי מפוריסוב פירש הכוונה שלא להתפעל מהפורענות
המתרחשת. ועי' גם בסוף מסכת מכות במעשה בתנאים שראו בית המקדש בחורבנו ושועל יוצא
מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק.
[6]
רבי
עקיבא.
[7]
עי'
במאמר עט שתלמידי רבי עקיבא לא נתקיימו כיון שהיו צריכים עוד לתיקונים הנקראים
"קישוטין דכלה", ועי"ש הרמז בה' תלמידים שבדרום.