((הקדמת
ספר הזוהר אות נד)
בבי"ע, 'זה
לעומת זה עשה אלהים' (קהלת ז, יד), חושך לעומת אור, ומר לעומת מתוק. ולפיכך
באורייתא דבי"ע יש כשר ופסול, טמא וטהור, איסור והתר, קודש וחול. משא"כ
באורייתא דאצילות, שם 'כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה' (זהר אמור אות קפח)
ואין ח"ו שום חול שם. כי שם נבחן לבן הארמי לשם קדוש, וכן פרעה וכל השמות
שבבי"ע הם קליפות וטומאה, המה שמה רק שמות קדושים נשגבים[1].
ונמצא שאלו הנשמות שזכו לאור האצילות, מהפכות כל חושך להיות אור, וכל מר למתוק.
[1] מתבאר בהרחבה בהקדמה לתלמוד עשר הספירות אותיות קלה-קמא;
תע"ס חלק טז או"פ כז בסופו; אגרות הסולם אגרת עז, עי"ש עוד באגרות
ה' וכ'; הקדמות הסולם: מבוא קדמון לספר הזוהר אות ז; הקדמה ראשונה לפי חכם אות ד.