תוכן

בראשית תשל"ח

א) פרש"י, אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מהחודש הזה לכם [שמות יב' ב'], שהוא מצוה ראשונה, שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום, כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים. שאם יאמרו עכו"ם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות ז' אומות, הם אומרים להם, כל הארץ, של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם, ונתנה לנו.
ויש לשאול מדוע לא השאיר את ארץ ישראל עבור ישראל ונתנה להם, שבשביל זה היה צריך לעשות שנוי בהתורה, שלא להתחיל התורה ממקום כמו שכתוב רבי יצחק? ועוד יש לשאול, אם באמת עיקר הבריאה הוא בשביל שנקרא ראשית, ולמה הארצות הגדולות נתן לאומות העולם ולישראל נתן ארץ קטנה?
ויש לומר שכל המדובר הוא ברוחניות, אלא הענפים הגשמיים נמשכים משורשים העליונים.
אם כן יש לומר באופן זה, ה' ברא את העולם להטיב לנבראיו, היינו שברא מלכתחילה את הרצון לקבל, שהוא הכלי לקבל את התענוגים העליונים. ואחר כך, בכדי שתהיה השתוות הצורה, המכונה נהמא דכסופא, נתן איסור, שאסור להשתמש עם הכלי, הנקרא על מנת לקבל. ובחינת זו נקרא הגויים, או אומות העולם, או סטרא אחרא, או קליפה.
ורק בעל מנת להשפיע מותר לקבל, שזה נבחן, שלקחו כל התענוגים, שהיו שייכים מקודם לגויים, ונתנו לישראל, היינו בעל מנת להשפיע לה', שזה נקרא ישראל. אם כן הרצון לקבל שואל, מדוע אתם גוזלים, הלא מלכתחילה לפני הצמצום שייך לנו? על זה בא התירוץ, שה' בראה, היינו מתחילה נתן להגוים, משום שזהו עיקר הבריאה. אבל זה נקרא בלתי מתוקנת, משום שיש שם ענין נהמא דכסופא. אם כן הלהטיב לנבראיו לא יהיה בשלמות. לכן נתן זה לישראל, היינו שעל ידי זה שיתנו הכל בעל מנת להשפיע, אז קבלת התענוגים תהיה בשלמות.
אם כן נטלה מזה, משום שכאן, בעל מנת לקבל, לא יהיה שלימות התענוג. ונתנה לישראל, היינו בהכלי דעל מנת להשפיע, שעל ידי זה תהיה קבלת התענוגים בשלמות.
אבל היות שקשה לתקן. שיהיה הכל בעל מנת להשפיע, לכן נק' ארץ ישראל ארץ קטנה. מה שאין כן הארץ של בעל מנת לקבל, ארץ זו גדולה מאוד, אבל א"י תתפשט על כל העולם, היינו שכל הרצון לקבל יתוקן בעל מנת להשפיע.