הזוכה
לאור תורה - יצייר לפניו צורתו בעת ההכנה
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו רוח חכמה בינה ודעת ואור
תורה וטעמי המצות, מחויב לדעת איך להמשיך עבודתו, כי 'מַאן דְּלָא יָדַע צִוּוּיֵיּהּ
דְּמָארֵיהּ, אֵיךְ יַעְבִיד לֵיהּ',
כי בקל יכול להכשל להמשך אחרי החסדים והתענוגים, כי כביכול הוא מלא תענוג. והאדם
בעת היותו בקטנות ישב בטל, ואז הוא נוגע בעדותו, נמצא שהוא מיחד עדות שקר, כי 'סַהְדֵּי שַׁקְרֵי אַאוֹגְרֵייהוּ
זִילֵּי'.
על כן עצה טובה שיצייר לפניו היטב צורתו איך שהיתה בשעת
ההכנה, וזה הכרחי. כי בשעת ההכנה לא היתה כונתו לחסדים גרידא, אלא
אדרבא, כלל לא לחסדים, רק לעשות רצון יוצרו ומצות בוראו, רק החסדים הם נמשכים והוא
כדי שידע ציוויה דמאריה.
ויצייר איך שלחם עם גופו וחומרו עד שנצחו, כי בוודאי לא
פעם אחת אמר לעצמו, שמוחל ואינו רוצה לייגע את עצמו, כי אם לאקמא שכינתא מעפרא. ובחשבון
שהוא בעצמו הוא אבר אחד מהשכינה, ואם ילך אחר תאות לבו, מנתק אבר מהשכינה
ר"ל. בדרך זה זכה עד שהגיע לעשות רצון הבורא ית' והשפיע עליו החסדים. אם כן
בעת שהבורא ב"ה מונע ממנו החסדים, בוודאי זה רצונו ית', ואם כן איך ישב בטל,
והיכן היא מטרתו הקודמת לאקמא השכינה הקדושה.
וכן יצייר שלא עלה בדעתו רק לעשות רצונו, לבטל רצון הגוף מפני רצונו ית', ועל דרך הכתוב 'רצון יראיו יעשה' (תהלים קמה, יט), פירוש, שהקב"ה הוא העושה רצונם של יראיו, והם בעצמם אין להם שום רצון, רק לעשות רצונו. כדרך בן המשמש ומכבד את אביו באמונה ומקיים רצון אביו, יהיה איך שיהיה.