ובכל יום מקיפים התיבה פעם א', והבונה - להמשיך מקיף א' ליום, מבחינת חסד, לנוק'. וביום ז' מקיפים התיבה ז"פ, ונקרא זה היום הושענא רבא, ואפרש ענינו עם כל כונותיו בס"ד.
הנה בליל הושענא רבא נעשה החותם, וזה - כי ביוה"ב בנעילה נחתמו הה"ג ביסוד נוק' כנ"ל, וכאן נעשה חותם ב', והיינו שחוזרת הגבורות ונחתמות במלכות שלה, וזהו חותם בתוך חותם. רק יש הפרש בין זה החותם לאותו של יוה"כ. כי שם האירו הג' אהי"ה מליאים -כמנין חות"ם, וכאן אינו מאיר אלא המילוי לבד בלי הפשוט, והוא שצ"ב, ועם ג' כוללים הוא בגי' משנ"ה. וז"ס המשנה תורה שקוראים בליל הושענה רבא, והוא לפי האורות המאירים בפעולת החותם.
וכיון שזה החותם הוא במלכות, על כן נעשה בלילה, כי היא מדת לילה. ונעשה גם כן בשעה שהלבנה שולטת, וזה משתנה לפי היום, כי סדר הילוך הז' כוכבי לכת משונה יום א' מיום אחר, ועל כן שעת החותם לפעמים היא שעה א' ולפעמים שעה אחרת, כי אחר שליטת הלבנה אנו הולכים. ובאותו הלילה לומדים כמעט כל הלילה, כי הוא זמן דין כיון שמתעוררות הגבורות, ומתפללים להקב"ה על החתימה טובה כמו ביוה"כ, כי עדיין יש תקוה. ואומרים משנה תורה, וה' ספרים של תהלים, בסוד הה"ג. והולכים לטבול כמו בערב יוה"כ. וכיון שנעשה בלילה הזאת חותם ב' - צריך למתקו בכל המיתוקים שנמתק הא', והיינו כי למתק החותם שנעשה ביוה"כ, יש ההקפות של הז' ימי החג, שבהם ממשיכים החסדים, למתקו, ולמתק החותם הב' - מקיפים ז"פ כנגד הז' ימים.
והנה כל הז' ימים מכוונים לתקן נוק' שתוכל לקבל המים של שמיני עצרת, שהיא הטפה דביאה ראשונה. וסוד הכל - הושענ"א שהוא ב"פ רי"ו, וה"ס הכלי של הנוק' הנעשה באר. והם רי"ו דג' ע"ב היורד מלמעלה. ורי"ו שביסודה שהוא ע"ב קד"ם. אך יסוד הוא ציון. גי' יוס"ף, שהוא מקום ביאת יוסף, והוא בית המקדש. אך ירושלים הוא התפשטות...
הקפה ג. מ ג ן תפארת
ובמקום יהו הם וי"ה. והאהיה במילוי אלפין.
מאי' - יוד היו ואו הי. אל - ייאי.
מחסדים דדעת - ויו יוד הי, ואו יוד הי, ואו יוד הא. אל - כנ"ל. מז"א מז"א עצמו - יוד הא(אלף הא יוד הא- קמג) וא(אלף הא יוד הא- קמג)ו הא(אלף הא יוד הא- קמג). אל - כנ"ל.
הקפה ד. מ ג ן נצח
ג' יוה. והאהיה: ה' ראשונה יוד, שניה אלפין.
מאי' - יוד הי ואו הי. אל - ייאי.
מחסדים דדעת - יוד ויו הי, יוד ואו הי, יוד ואו הא. אל - כנ"ל. מז"א מז"א עצמו - יוד ה(יוד הא)א(אלף הי) ו(יוד הא)א(אלף הי)ו ה(יוד הא)א(אלף הי). אל - כנ"ל.
הקפה ה. מ ג ן הוד
ג' היו. והאהיה: ה' ראשונה ההין. שניה אלפין.
מאי' - יוד הי ואו הי. אל - ייאי.
מחסדים דדעת - הי יוד ויו, הי יוד ואו, הא יוד ואו. אל - כנ"ל. מז"א עצמו - יוד ה(יוד הא)א(אלף הה) ו(יוד הא)א(אלף הה)ו ה(יוד הא)א(אלף הה). אל - כנ"ל.
.
הקפה ו. מ ג ן יסוד
ג' והי. והאהיה: ה' ראשונה אלפין. שניה יודין.
מאי -יוד הי ואו הי. אל - ייאי.
מחסדים דדעת - ויו הי יוד, ואו הי יוד, ואו הא יוד. אל - כנ"ל. ז"א מז"א עצמו - יוד ה(יוד הי)א(אלף הא) ו(יוד הי)א(אלף הא)ו ה(יוד הי)א(אלף הא). אל - כנ"ל.
הקפה ז. מ ג ן מלכות
ג' יהו במילוי ההין עולים קכ"ו - ריבוע אדנ"י, ובזה נעשה הכתר שלה. והג' אהיה במילוי ההין. וס"ג כנ"ל.
מאי' - יוד הי ואו הי. אל - ייאי.
מחסדים דדעת - יוד הה וו, יוד הה וו, יוד הה וו. אל - כנ"ל. א אד אדנ אדני - כתר לנוק'. מז"א עצמו - יוד הא(אלף הה יוד הה) וא(אלף הה יוד הה)ו הא(אלף הה יוד הה).
חבטת הערבה - להשפיל הה"ג ביסוד נוק' ולמתקם. ובהגבהתם -להעלותם בסוד נשיקין לצורך זיווג של מחר. והיא יסוד נביאים - נ"ה, מקום הנשיקין. ולכן תקח ה' בדי ערבה, נגד הה"ג. ובעת החבטה תתיר הקשר ותפריד אותם, וזה להפריד הגבורות כדי שלא ישלטו הרבה. ובעת החבטה תכוין יו"ד ה"א וא"ו, ותכוין כמו שכתבתי למעלה1.
1 לעיל עמ' קסה.