תוכן

לה) דוד היה (מלאה, מלכות ב"ד מיהודה, וגם) מסטרא דנוקבא. ואמר הודיעני ה' קצי: רחל. ומד"ת ימי: לאה. מה היא, שהיא נוטלת ד' אלפין דד' אהיה, גימ' מד"ת. ולאה נקראת מה למעלה, ורחל נקראת מה למטה. ולפי שלאה היא בחינת בינה, לכן אמר מה היא, דמלת היא באתכסיא, כענין ועבד הלוי הוא, כי לאה נעלמת, עלמא דאתכסיא. אדעה מ"ה חדל אני, רחל נקראת מה למטה, וז"ש אדעה מה. חד"ל, עולה מ"ב, שהיא נוקבא דז"א. אני, שרחל נקראת אני עלמא דאתגליא. ולאה בהעלם היא, ורחל בגילוי אני. הנה טפחות נתת ימי, ב' טפחות, ב' ידים. ה' אצבעות בכל י"ד, ה"ג בלאה, ה"ג ברחל. וחלדי שהיא רחל המ"ב, כאין נגדך, דלית לה מגרמה כלום. אך כל הבל שהוא היסוד, שנקרא כ"ל הב"ל, כי יוסף נתן לו ל"ז שנים כמנין הבל. ובזה נצ"ב, שהוא אדה"ר, וז"ש אדם נצב סלה, שאם לא היה נותן לו, לא היה לו חיים כלל, כי אדם נתן לבניינו ע' שנה בתחלה, והאבות חזרו ונתנו לו לצורך הזווג.