הדרך והמטרה!
כל דרך יש לו מטרה, דהיינו מחוז חפצו,
והמטרה היא סוד פרסום אלקותו ית' בעולמות, כמו שכתוב (תהלים קה, א) "הודיעו
בעמים עלילותיו".
ונודע ד'במילין סתימין תתגלין פתגמין'[1], שכל
סתום הוא המפרש, כיתרון וכו'[2], בסוד
הכתוב (תהלים קלט, ט) "אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים".
ובזה תבין, שעיקר המטרה בדרך ה' הוא
לאקמא שכינתא מעפרא, שהוא סוד כללות משכנו ית' העומד להתפרסם בעולם, בסוד הכתוב
(ע"פ שמות כה, ח) "ושכנתי בתוככם", כי אין לו ית' שום גילוי זולתם.
וברוממות והצלחת עם קדוש, נמצא רצונו
ית' מתקיים. ולהיפך, בהביזוי והצער של עם קדוש, הרי רצונו ית' מתרחק, שזה סוד
הגלות והגאולה.
וצריך להבין ולהתבונן תמיד בזה כדמיון
צער גדול וכאב אנושי, ולהתרצות ולהתפייס לפניו בכל עת, בסוד הכתוב יהי רצון
"מלפניך", כי בצערינו המורגש לנו, אנו עושים לו ית' רצון לפרסם
שכינת זיוו בעולם.
ולפיכך אסור להתפלל כמעט על פרטיותו
עצמו, זולת על כלל ישראל והעולם כולו, דהיינו על פי המובן הנ"ל של צער השכינה
כביכול.
[1] מתוך פיוט 'אסדר לסעודתא' של
האריז"ל לסעודת יום השבת: "במילין סתימין תגלון פתגמין ותימרון חידושא"
(-ע"י מילים סתומות, יתגלו דברי וייאמרו חידושים).
[2]
קהלת ב, יג: "כיתרון האור מן החושך". ועי' ברכת-שלום שמעתי מאמר
כב: "ידוע, כי אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר והפוכו,
"כיתרון האור מתוך החושך". זאת אומרת, שכל דבר מראה על חבירו, שדוקא על
ידי דבר והפוכו, אפשר להשיג את מציאותו האמיתי של המושג הנגדי. ומשום זה אי אפשר
להשיג את הדבר בתכלית הבהירות, אם אין לו את הדבר המקבילו".