תוכן

סיון תש"ג
אמר שמקודם יהיה תיקון העולם, ואח"כ תהיה הגאולה השלימה, שה"ס ביאת המשיח, שה"ס [ישעיהו ל' ו']: "ולא יכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך וכו' ומלאה הארץ דעה". שזה ענין מה שכתוב, שמקודם תתוקן פנימיות העולמות ואח"כ חיצוניות העולמות.
אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות שיתוקנו, זוהי מדרגה יותר גדולה מתיקון הפנימיות.
וישראל שורשן מפנימיות העולמות, שז"ס "כי אתם המעט מכל העמים" [דב' ואתחנן י"ז ז'] אלא שעי"ז שמתקנים את הפנימיות, אז תתוקן גם החיצוניות, רק חלקים קטנים. וכל פעם ופעם חלק מתיקוני החיצוניות יתוקן, (עד שפרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון), עד שתתוקן כל החיצוניות.
ועיקר ההבנה בין פנימיות לחיצוניות, היא ע"ד כשאדם עושה איזו מצווה, אז לא כל האברים מסכימים לזה. וזה דומה כאדם היושב בתענית, שאז אומרים שרק הפנימיות שלו הסכימה על התענית, אבל החיצוניות שלו יש לה אי נעימות מהתענית, שהגוף הוא תמיד בהתנגדות לנשמה. שרק בערך הנשמה יש להבחין בין ישראל לאומות העולם, אבל בערך הגוף הם שוים, שגם הגוף של ישראל דואג רק לתועלת עצמו.
לכן כשיתוקנו הפרטים בדרך כלל ישראל, ממילא תתוקן כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקנו אומות העולם. וז"ס משחז"ל: "זכה מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות", ולא אמרו מכריע את כלל ישראל, אלא כתוב "ואת כל העולם כולו לכף זכות". היינו כנ"ל, שהפנימיות מתקנת את החיצוניות.