תוכן

ח) וכבר ידעת כי כל השינים הם בחינת גבורה, ש' שורקת. אך מ', דוגמת בחינת חסד אחרונה מכולם, והיא בומ"ף. והנה ענין השני, והוא התפשטותם בחוטמא בפומא וכו', כי חוטמא היא ם מרובעת. סתומה, דמנצפ"ך. כי כשתחבר החוטם, ותסיר קו האמצעים, ישאר דוגמת ם מרובעת. ופומא, הוא אות פ' דמנצפ"ך, כי אות פ' במלוי, היא פ"ה. וסוד דרועין, הם אות ן' פשוטה דמנצפ"ך. כי הזרוע סתום וארוך, כעין ן' פשוטה, והידים הם ך' דמנצפ"ך, שהם ב' כפות הידים. כי במלוי: כ"ף. והאצבעות אות ץ דמנצפ"ך, כי אות ץ אות אצבע. וכמו שהץ', יש לה חיתוך אצבעות. ומתחברים בכף, שהוא גוף הץ'. הרי סוד מנצפ"ך. בה' מקומות הנז'. גם ענין: הנה הם קול באשה ערוה. ושער ושוק ורגל ויד באשה, הרי חמשה ערות, ושם באדרא אמרו, כי מארי מתניתן לא הזכירו רק ג' ראשונות, ולא ב' השניות. וסוד הדבר הוא, כי שני גבורות דמנצפ"ך הראשונות, שהם מ"ן, נמתקו בסוד המ"ן שטוחנים השחקים, והם מתמתקים על ידי הטחינה. כמבואר אצלינו.