תוכן

עבד מכונה כח המשפיע.
שפחה מכונה כח המקבל.
זווג מכונה המחבר כח המקבל עם כח המשפיע, היינו שיהיה מקבל על מנת להשפיע.
תולדה מכונה, שעי"ז זוכים לבחי' נשמה שהיא חלק אלקי ממעל, היינו שהאדם מרגיש את זה.
הקב"ה מזווג, היינו הקב"ה עוזר שהמקבל יהי' נכנע תחת כח המשפיע, ונותן לו שתהי' היכולת להיות מקבל עמ"נ להשפיע.
אדם מזדווג, היינו בידי אדם, בלי עזרה מה', ומהזווג לא יוצא שום תולדות, משום שאין הם יכולים להתחבר, לכן אחד נעשה חגר ואחד סומא.
ע"ד שאמר רבא במטותא מנייכו לא תרתי תרתי גיהנום.
איש ואשה זכו, שכינה שרויה ביניהם. וי"ל הלא הם שניהם מנוגדים, ואיך אפשר שיהי' ביניהם שלום.
אלא דוקא כשאדם נעשה זכאי, היינו שמהפך הקבלה להשפיע, המכונה קבלה בעמ"נ להשפיע, אז יש שלום ביניהם. אחרת הם במחלוקת, או שאחד נכנע לחבירו. וענין הכנעה לא נקרא אהבה של שלימות, כי הנכנע מצפה תמיד שיהי' לו חזרה את הכח השליטה.