תוכן

נגלה נקרא מה שחברו יכול לראות, שהוא דבר המתגלה לחוץ. לכן אין הפרש אם האדם לומד הלכה או אגדה או קבלה, הכל נקרא בחינת נגלה.
ונסתר דוקא מה שאין חברו יכול לראות, שזהו נסתר מחברו, וזה שייך לומר על הכוונה. וההרגש שבדבר, שאין חברו יכול לדעת, איזה כוונה יש הלו בעשית המצווה, וכמו כן אין הוא יכול לדעת, איזה טעם הוא מרגיש בעשיית המצות או בלימוד התורה. זה מכונה נסתר.
ועל זה נאמר, הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו וכו', היינו, שאנו מצווין רק על העשיה, שהיא בחינת הנגלה. וזה שכתוב הנגלות לנו ולבנינו, לעשות את כל דברי התורה הזאת.
והנסתרות לה' אלקינו, שענין נסתר הוא הכוונה, ובחינת השמיעה זה בידו של הקב"ה, שרק הוא יכול לתת להאדם, ואין האדם יכול לקבל את זה. ועל זה לא שייך בחירה כנ"ל.