הבדלה
יש רשות לאדם, להסתכל בהצפרנים במוצ"ש, שהרי מאירים אז מאותו הנר, ומאירים מאותה האש, לשלוט בימות החול. פירוש, כי נתבאר לעיל, שהמצב של הנוק' וגדלותה שמלפני מיעוטה, אינו בטל אפילו לאחר שנתמעטה להשגת המוחין דפב"פ. אלא שאין לה רשות להשתמש עמהם. כי צריכה להתבטל אל ז"א, כי אינם מאירים לה רק בהיותה טפלה אליו. אמנם לאחר שנסתלקו מהנוקבא המוחין דפנים בפנים, דהיינו לאחר צאת השבת, אז יש רשות להנוקבא להאיר את המאורי אש שלה בחזרה, כמו שהיתה בעת שני מאורות הגדולים. (עיין בראשית א'' דף קי"ט ד"ה ויעש) וכבר ידעת, שבמצב שני המאורות הגדולים נבחנת הנוקבא לבינה ותו"מ דז"א, דהיינו לכלים דאחורים שלו, (עיין בראשית א'' דף ק"כ ד"ה וטעם ע"ש) ונמצא שבמוצ"ש מתחילים להאיר הכלים דאחורים דאצבעות, שהם הצפרנים, כי הם מקבלים ממאורי אש של הנוקבא שה"ס אחורים דז"א, המתחילים לשלוט בעת ההוא וז"ש דהא נהרין מההוא שרגא, וכו', שהצפרנים מאירים ממה שמקבלים מן הנוק' מהמצב שמלפני מיעוטה, שאז היא מכונה מאורי אש דהיינו שרגא.