תוכן

י"ג שבט תשכ"ב

א) האור שנברא ביום א' הי' אדם רואה בו מסוף העולם וכו', נסתכל הקב"ה במעשיהם של דור המבול ודור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.
לכן מטרם שהאדם מתקן את דור המבול ודור הפלגה שבו, אז האור הגנוז נסתר ממנו, כי ענין דור המבול הוא בחי' ליבא ודור הפלגה ה"ס מוחא. והיות שכל אדם נכלל מכל העולם, לכן אנו מיחסים את כל האומה"ע להרע שבנו.
והיות שהיצה"ר הוא מלאך, כמשחז"ל (ב"ב טז.) הוא השטן הוא היצה"ר וכו', וחז"ל אמרו שכל מלאך אין לו שם, רק על שם הפעולה כך אנו מכנים את שמו, לכן בזמן שמתעורר בהאדם בחי' תאוות רעות, אזי היצה"ר נק' בשם דור המבול, שהוא בחי' מרכבה לדור המבול. וכמו כן בזמן שנתעורר בהאדם בחי' מחשבות רעות, אז היצה"ר נעשה מרכבה לדור הפלגה. לכן נק' היצה"ר בשמו של דור הפלגה.
וכשמתקנין את ב' בחי' הכוללות האלו, אז נתגלה האור הגנוז, משום שאז הוא נעשה צדיק. וז"פ גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, היינו שרק בזמן שיהי' צדיקים, אז מתגלה האור הזה, ומתחילים להרגיש את הטוב והעונג והאושר שבתו"מ.