תוכן

קא) עוד שם בדף קל"ד ע"א, וז"ל, וכד ההוא רוחא נפיק, אתפרש לתלתין ושבעה אלף עיבר כו'. מספר הזה, הוא כמספר ההבל עצמו היוצא מן הפה, כי הבל בגימטריא ל"ז. ואומרו, ודא הוא טמירתא דכולא, דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא כו'. הענין הוא, כי ההבל הזה, הנה הוא יוצא מן ההיא רישא עלאה קדמאה, אשר היא נקראת תנינא, כמבואר אצלנו בריש אדרת האזינו. ומשם נמשך עד הפה הזה דאריך אפין, ויוצא מתוכו בסוד הבל. ולכן יש בו כח להלביש ולהקיף את הכל. וכמו שנתבאר אצלנו כי אור המקיף גדול מן הניקף. וזמ"ש, מאי רוחא, רוחא דאתרק ביה, דמתלבש ביה ז"א כו' ושם באדרת האזינו ביארנו ההיא רישא עלאה הנזכר, דמינה נפיק האי הבל, כי היא הוי"ה במילוי יודין וע"ש.