תוכן

ט. אהבה הרגש האהבה הוא מזונות הנפש, שמכלכלה הזו הולכת ומתפתחת לאין קץ. והיא תענוג גדול, מפני שכל האיברים דגופו ונפשו מסכימים אל הרגש הזה, על כן היא הכלכלה היותר שלימה והיותר מועילה לפיתוח כחות הנפשיות – אמנם אין אהבה זו אמורה "אלא באהבת הכלל".
הפכי האהבה
האהבה עצמית כולה הוא מתנגד היותר קיצוני להרגש אהבה, ועל כן מחוייב האדם להפך כלי קבלה שלו על השפעה, כי אז נעשה מוכשר לכלים של אהבה.
אהבת הבריות
כדי להתטהר מהצמצום הגדול של אהבה עצמית, אסור לו לאדם להצטער או להתפלל בשביל גופו הפרטי. כי אין לך מכשיר יותר גדול להרגשת אהבה מן המצטער בצרת חבירו או בצרתו עצמו, ועל כן אסור להצטער בצרתו עצמו, כי ירבה ויחזק בזה מדת האהבה עצמית. אכן אם יש לו צער עצמיות, ידמה ברוחו כי כל בני העולם המה בצער הזה, ואז יהיה הצער הזה הכנה על אהבה אמיתית.