תוכן

ד. נשמה זו היא קנין אדם הראשון

כבר דיברתי, שהעולמות באים בהשגה בב' דרכים: מעילא לתתא ומתתא לעילא, שמתחילים משיגים מעילא לתתא את השתלשלות הנשמה, ואחר כך מתתא לעילא שהיא ההשגה עצמה. מהלך הראשון מכונה בשם עיבור, משום שערכה כמו הטפה ההולכת ומתנתקת ממוח האב ובאה בעיבור האם, עד שיוצאת לאויר העולם שהוא נבחן כמו דרגא האחרונה מעילא לתתא. דהיינו, בהתחשב עם העילה של הולד, הרי עד שם היה עדיין מחובר באיזה חלק בבחינת אבא ואמא שלו, דהיינו העילה. ובביאתו לאויר העולם נכנס לרשות עצמו, שזהו הסדר של מעילא לתתא.
[הג"ה: וטעם כל זאת, כי מחשבתו יתברך יחידה, ועל-כן כל המקרים שוים, והכלל דומה לפרט].