תוכן

ד. שברון הפילוסופיה הוא התקוה לגילוי האמת של חכמת הקבלה

ואם חכמי הקבלה קובלים על הפלוסופיה אשר גנבה את קליפתה העליונה ושמו בכליהם החילונים, ואמרו אשר אפלטון וקודמיו היונים עסקו הרבה עם תלמידי הנביאים שבישראל וגנבו את הקוים היסודיים מחכמת ישראל, ואחר כך נתעטפו בטלית שאינה שלהם וכו', אולם מי יאמין להם, כמו שלא האמינו לשלמה המלך בעת גלותו, כי הכל ידעו ששלמה המלך על כסאו, דהיינו אשמדאי השד.
כן עד היום הזה שהתאולוגיה הפילוסופית ישבה על כסא מלכות של הקבלה וירשה את גבירתה, ואשמדאי השד ירש את כסא שלמה, לא היה שום תקוה שיתגלה האמת, כי החכמה העמוקה אין לה פתחון פה להגלות בדמות עדות או לנסיון שינסו אותה, רק לאותם שמאמינים ומוסרים עצמם עליה בכל כוחם ומאודם.
ועל כן לא הכירו הסנהדרין בשלמה כל עוד שלא נתברר כזבנותו של אשמדאי השד, וכן הקבלה לא תוכל ולא תועיל לה כל מיני התגלויות שיהיה די להעולם להכירה בטרם שנתברר אפסותה וכזבנותה של התיאולוגיה הפילוסופית, שירשה את כסאה.
ועל כן, לא היתה עוד תשועה לישראל כבעת שנתגלה המטראליזם והכה על קדקודה של התיאולוגיה הפילוסופית מכה ניצחת. ומעתה כל מבקש ה', מוכרח להחזיר את הקבלה על כסא מלכותה ויחזיר את העטרה ליושנה.
[הג"ה: אם תרצו אם לא תרצו, הרי הפסיכולוגיה המטראליסטית נתפשטה בציבור, והכל מכירים באמיתיותה, וכל מיני הפטישים של הספירוטנטים לא יהממו את מוחות הציבור, ועל זה אני שמח, כי אשמדאי השד הכירוהו הסנהדרין שהוא שד וכזבן, ועתה יכירו את שלמה המלך].