[1] איכה רבה ב, ו: "עד שלא באו השונאים, היה ירמיה אומר להם: עשו תשובה שלא תלכו בגלות. אמרו לו: אם יבואו השונאים מה יכולין לעשות לנו. חד אמר, אנא מקיף לה חומת מיא, וחרינא אמר, אנא מקיף לה חומת נורא, וחרינא אמר, אנא מקיף לה חומת פרזלא", ומפרש שם בפירוש מתנות כהונה: "בהשבעת שמות שרי מעלה אקיף סביב לירושלים חומת מים וכו'". עוד בענין חטאם עי' במאמר קיא ד"ה כת ד'.

[2] בגמרא חגיגה יד, ב: "ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן, בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור, הזהרו שאל תאמרו מים מים, משום שנאמר (תהלים קא, ז) 'דובר שקרים לא יכון לנגד עיני'". ומובא גם בזוהר בראשית-א אות רנב ומבאר בהסולם באריכות ע"ד הפנימיות, ועי"ש בהסולם אות רנג ש"אבני שיש טהור" הן בחינות השגת אור החכמה, ובאות רנה מפרש "אל תאמרו מים מים – שהיה חושש שלא יטעו לחשוב שאבני שיש טהור הן תוצאה מהתורה שנתגלתה בבחינת מים מים", עי"ש בהסברו, וכאן מבאר בדרך נוספת: שלא יטעו לחשוב שההשגה נמשכת ממֵי החכמה באופן מחויב, הגם שאכן באה בלבושה.

[3] עי' במאמרי הסולם ב' מאמר כא שמאריך בזה שהגם שצריכים שֵׂכֵל בכדי להגיע להשגת השי"ת, עם זאת מצווה לתמם דרכיו, ורק מסיבת חטא אדם הראשון נעשה צורך שהשגת ה' באה בלבוש חקירת השכל, ועי' גם במאמרי הסולם א' מאמר פא אותיות טו-טז, שלהשגת השי"ת אין צורך בשכל אנושי.

[4] ירתק חבל הכסף - יתרוקן חוט השדרה הדומה לכסף, תרוץ גולת הזהב - ירוצץ מוח הראש. ע"פ מצודת דוד. ובזוהר חדש שיר השירים אות נט: "'עד אשר לא ירתק חבל הכסף' - היינו חוט של חסד שנמשך מלמעלה למטה. 'ותרוץ גולת הזהב' - היינו הארת החכמה שהיא יורדת באותו חוט, דהיינו שמתלבשת באותו החסד".

[5] עי' מאמר מבוא אות א' בביאור הייחוד 'אחד יחיד ומיוחד', שכלול בו כל מיני הפכים שבמציאות. ובמאמר לז מבאר שבכך שכלול בו הפכים - יש תענוג נוסף.