תוכן

ב) ואחר כך יצאו המוחין, וניתנו אליה עצמה, ואז גדלה היא כל האחור, כי יש בה הנשמה כמוהו. ודע והבן מאוד, כי אז כל בחי' המלכות דז"א עצמו, שהוא ב"ן שלו כנזכר במאמר, שהוא דוגמת בינה עליונה, הנקרא אחוריים שלו, ננסרו וניתנו אליה, ועל ידי זו נשלמה. כי היא דוגמת התבונה, הנעשית פרצוף גמור, בהתחברה עם הבינה. והנה הכלים הם ננסרים ונדבקים בה, כיון שהנשמה נכנסה בה, שהוא נשמות הכלים הננסרים, שהוא ב"ן דזעיר, אורות וכלים, והבן זה מאוד. והרי עד עתה יש בז"א ובנוקבא מוחין דנשמה, ואז כבר נקרא גדול, כי בעוד שיש בו רוח, נקרא זעיר, ובלוקחו נשמה שבו, נקרא גדול, שהוא מבן י"ג ומעלה. אך עדיין אינו אדם ראוי לחופה עד י"ח שנים, ואז נכנסה בו נשמה לנשמה, שהם מוחין דאבא, כי אין זיווג ראוי להוליד, אלא מן המוח שהוא חכמה הנקרא חיה כנזכר לעיל.