תוכן

מ) והנה שם מ"ה יש בו אחור ופנים, ויש לו חיצון ופנימי, וכ"ז בכלים, וכן באורות, אחור ופנים, ופנימי ומקיף, והבן זה מאוד. והנה בעת המלכים שנולדו בארץ אדום, הם עשר ספירות דב"ן הכולל כנזכר, ונקודה א' הוא כתר דב"ן, והוא נוקבא דעתיק ודאריך. ונקודה שנית, היא אבא צד ב"ן שבו. ונקודה שלישית היא אימא, צד ב"ן שבה. וכל א' משלשה נקודות אלו, היא כלולה מי' נקודות שלימות. ואחר כך יצאה נקודה ד', ולא יצאה כלולה בעשר נקודות, רק בו' נקודות שבה לבד, ולכן נקרא בשם ו' נקודות, ועם שלשה אחרונות הרי ט' נקודות. ואחר כך יצאה נקודה ה', ולא יצא ממנה מכל העשר נקודות כלם, רק נקודה אחת מכולם לבד חלק העשירי שבנקודות הה'. הרי נמצא ששרשם אינם רק חמש נקודות ונקרא עשרה נקודות על שם ב"ן, ואלו יצאו ראשונים, ונשברו ומתו. ודע כי לא די שיצאו אלו בחי' אצילות של פנימיות דב"ן, אלא גם אחוריהם שהם בי"ע יצאו מתוכם.