תוכן

מ) בענין מה שינהג האדם עצמו, לקבל תוספות שבת, בכל ו' ימי השבוע. כבר נתבאר, כי ביום ב' וה', הוא לקבל תוספות הרוח, ולכן יעסוק בתורה בב' ימים אלו, כי ז"א נקרא תורה, ובו סוד בחינת רוח כנודע. גם נתבאר אצלנו, כי האדם בע"ש בעת קבלת שבת, מקבל תוס' נר"ן. ובמ"ש מסתלקים, אבל ע"י סעודת ליל מ"ש, חוזר האור להתפשט, מאצילות לבריאה, ומבריאה ליצירה, ומיצירה לעשיה. ועי"כ חוזרין תוספות נר"ן באדם, ומתעכבים באדם שלשתם, ביום א' מהשבוע, וליל ב' מסתלקת הנשמה, ונשארים נפש ורוח. ובליל שלישי, מסתלקת הרוח. ובליל ד', מסתלקת גם הנפש. ואחר כך צריך עוד לעשות תיקון מחדש, ולקבל תוס' שלשתם בשלשה ימים הנשארים, והם: ד' וה' וו'. וכל זה נעשה על ידי הכונה שתכוין בברכת המזון שבכל יום כיצד: הנה ד' ברכות יש בברכת המזון, כנגד ד' אותיות אדנות, וכל ברכה כנגד אות א' מהן, במילוי המלוי שלה. כיצד: בברכה א' מתחילה ועד סוף, יצייר נגד עיניו אל"ף למ"ד פ"א. ובהזכרת ההויה של ברוך א"י כו', יכוין בהויה בניקוד אלקים, זולת ההויה עצמה של הברכה. ובברכה הב', יצייר נגד עיניו, דלת למ"ד ת"ו, ואם הוא יום ר"ח, יצייר תי"ו במילוי יו"ד. ובהזכרת ה', יכוון עמו ג"כ שם אלקי"ם כנ"ל. ובברכה הג', יצייר נגד עיניו, נו"ן וא"ו נו"ן. ובהזכרת ה', יכוין בשם א"ל.