תוכן

טז) אח"כ תכוין להמשיך זה בבריאה, בז' שמהן אשר בו, שהם סוד תוספות שבת עצמו, שהם ז' אותיות אהי"ה יה"ו, הנזכר בר"מ פרשה יתרו ע"ש. ותכוין, כי ויהי נועם הוא מציאות אהיה יה"ו עצמו הנ"ל, באופן זה: במלת ויה"י, נרמז שם יה"ו, ותקח אות יו"ד הנוספת במלת ויה"י, ותחברנו עם מלת נוע"ם, ויהיה ינע"ם, והוא שם אהיה במלוי יודין, העולה בגימ' קס"א, ועם עשר אותיותיו הוא קע"א, כמנין של ינעם ע"ה. והרי נתבאר ענין יה"ו אהיה של הבריאה ג"כ.