תוכן

ג) והענין הוא, כי האור הזה יצא כלול מן י' נקודות אורות, וכלם נכללים בנקודה עליונה שבהם הנקראת כתר, ונעשה להם בחי' כלי א' בלבד, והיה הכלי הזה בחי' כלי של האור הנקרא כתר, ובו כלולים כל הט' נקודות אחרות כנזכר, וזהו טעם היות אלו הי' נקודות נקראים בשם עקודים, כי יצאו כלם מקושרות קשר אחד אמיץ וכלולות תוך הכתר שבהם כנזכר. ואח"כ נתפשט האור העליון יותר למטה מעולם העקודים, ואז נאצל עולם הנקודים, אשר יתבאר לקמן בע"ה, ושם נעשו להם י' כלים לי' הנקודים דאורות של העולם ההוא. אמנם גם שם לא היו י' כלים גמורים לי' נקודות האורות ההם, אמנם כל העשרה כלים ההם, היו בחי' כלי של כתר בלבד. פירוש: כי הנה נודע שכל ספירה וספירה מן הי' ספירות, כלולה מכל הי' ספירות. ונמצא כי בכל ספירה וספירה יש בה בחי' הכתר שבה, ואז בעה"ז הנקרא נקודים, נתחלק האור ההוא, לי' נקודות פרטיות, וכל נקודה מאלו היוד פרטיות, כלולה מן ט' אחרות כנזכר, וכל התשעה אחרות שבכל נקודה ונקודה, היו נכללים בכתר של הנקודה ההיא, באופן שנתחלק האור הזה לי' נקודות, הנקראים עשרה כתרים של עשר ספירות האלו, וכל כתר מהם נכלל שאר תשעה בחי' שבכל ספירה מהם, ואז נעשו י' בחי' של כלים, לצורך י' נקודות אורות, הנקראים עשר כתרים, של י' ספירות האלו, אבל לשאר תשעה חלקים התחתונים שבכל בחי' של עשרת הכתרים האלו, לא נעשה להם בחינת כלים, ונמצא שהם י' כתרים דאורות, ולהם עשרה כלים פרטיים להם לבדם, ושאר תשעה חלקי האורות שבכל נקודה ונקודה באו נכללים תוך הכתרים שלהם, שבכל נקודה ונקודה.