תוכן

א) הנה הודעתי, כי נה"י דעתיק יומין, מתלבשים תוך חג"ת דאריך. והנה משני הידים של א"א, נעשו חו"ב לאו"א. ומשני הכתפות העליונים, שהם הפרקים הסמוכים בגוף, נעשו תרין עטרין דדעת, אשר הורישו לברא קדישא: ז"א. ואלו הד' מוחין, שהם: חו"ב דאו"א, וב' עטרין הנז"ל, הם בחי' אור המקיף אל ז"א. ואח"כ נאצלו ונתנוצצו מן אלו הד' הנז', שלשה נצוצות, השנים הם מחו"ב דאו"א, והא' הוא חבור תרין עטרין הנזכר, שנתחברו יחד, ואלו השלשה ניצוצות, מצד אור המקיף, נתלבשו תוך נצח הוד יסוד אימא, ונעשו שלשה מוחין דאור פנימי דז"א. ונמצא כי ג' מוחין דז"א הפנימים, הם נה"י דאימא, ובתוך הנה"י, מתלבשים ג' נצוצות, שנתנוצצו מן ד' מוחין דאור מקיף הנזכר, ונשארו אותם ד' מוחין הראשונים בבחי' או"מ אליהם. והנה לפי שהמוחין הפנימיים אינם רק ג', שהם חב"ד, לכן לא נתנוצצו מן הד' מוחין דאו"מ, אלא ג' ניצוצות לבד, והניצוץ הג' שבהם, הוא מן התרין עיטרין, כדי שיכנס תוך היסוד דאימא, ויהיה בחי' דעת דז"א. והנה בזה ירד מדרגה אחת, שהיו ד’, ונעשו ג'. ואח"כ בנוקבא דז"א, ירד עוד מדרגה שנית, כי מן הג', נעשו שנים לבד. והוא, כי הנו"ה לבדם של ז"א, נעשו חו"ב שלה, בסוד או"פ, אבל לא היסוד. ואותם הג' מוחין הפנימיים דז"א, שהם נה"י דאימא כנזכר, הם או"מ למוחין דנוקבא, ומאלו הג' הנזכרים, נתנוצצו שני נצוצות לבד, הא' היא כללות נו"ה, שבהם תרין מוחין דאו"א. והשני, הוא חד עיטרא דגבורה שבדעת דז"א בלבד. והרי כי בתחלה היו המקיפים ארבעה, ואח"כ שלשה, ואח"כ שנים.