תוכן

ד) ונתחיל בענין אור היסוד, כי הוא האחרון שבכל תשע ספירות שהניחו רשימו. ונאמר, כי הנה כשמתחיל לעלות ועולה ממקומו אל ההוד, ומשם ולמעלה, מניח במקומו שהוא הנקרא יסוד, רשימו שלו כדי להאיר אל המלכות. ודע כי הרשימו ההוא, אינו מסתלק משם לעולם, אעפ"י שהמלכות תעלה אל המאציל כנזכר לעיל. ועד"ז עושים כל שאר הספירות בעלייתם, חוץ מן המלכות, לסיבה הנזכרת לעיל. והנה זה הרשימו הוא מבחינת האור שירד תחלה, הנקרא אור ישר, ונודע כי כל האור היורד דרך מטה, נקרא אור ישר, והוא רחמים. אבל האור הנמשך בעת שחוזרים האורות לעלות למעלה, נקרא אור חוזר, והוא דין. והענין, כי כשירדו האורות למטה, היו פניהם כלפי מטה כי כונתם לבא להאיר אל התחתונים, ולהמשיך להם האור הנמשך לתחתונים מן הא"ס על ידם, ולכן הופכים פניהם למטה כלפי המקבלים, והאור שמאירים בעת ההיא נקרא אור ישר, והוא רחמים. ואמנם כשחוזרים לעלות אל המאציל, כונתם לקבל הם עצמם הארה מן המאציל, ולכן מחזירים פניהם בעלותם נגד המאציל לקבל אור ממנו, ואחוריהם נגד המקבלים מהם. והנה אין ספק, כי אם יפסק רגע אחד, מלהמשיך המאציל אור בתחתונים, היה העולם חרב, ולא היה מתקיים אפילו רגע אחד, ונמצא כי אפילו בעת עליית האורות למעלה, הם ממשיכים למטה אור היורד מן המאציל אל התחתונים על ידם, ובאמצעותם כנז', אמנם הוא נמשך אז דרך אחור שלהם, ונודע כי הפנים הם רחמים, והאחוריים הם דינים, והאור היורד עתה, נקרא או"ח, לפי שיורד בזמן שהאורות העליונים חוזרים לעלות בשרשם ובמאצילם, ולכן האור הזה הוא דין.