תוכן

א) ונבאר עתה איך ע"י חזרת האורות לעלות אל המאציל, נעשית מלאכת הכלים, הנה אין ספק כי כל מה שנגלה ונברא למטה כבר נהיה למעלה בכח ולא בפועל. ונמצא כי כח בחי' הכלים, כלול ונמצא היה כבר, בתוך האורות הנזכרים, בבחי' האור היותר גס ועב שבהם, אמנם היה מחובר בו בקשר אמיץ, ובצאת י' ספירות העקודים מפה דא"ק, יצאו בבחי' אורות זכים, וכח הכלים מחובר בהם בבחי' אורות גסים ועבים מהם, ולא היו יכולים להתגלות ולהתגשם ולהצטייר, ואמנם בצאתם חוץ אל הפה, ודאי שאותו האור הגס והעב נגשם ונתעבה אחר צאתו מן הפה יותר ממה שהיה בתחלה בהיותו בפנים תוך הפה. וכאשר חזרו האורות לעלות במאציל, נשארו אותם האורות הגסים הנקראים כח הכלים למטה ולא יכלו לעלות, כיון שקנו בעצמם עתה אחר יציאתם מן הפה, יותר עביות וגסות. אבל האורות עצמם הזכים, נפשטו מתוך אורות הגסים, ועלו למעלה, ואז נשארו אורות הנקראים כח הכלים למטה לבדם, ונתעבו יותר מאד, ונעשו כלים גמורים.