תוכן

ז) וזה האור של מ"ה, נקרא דכורא. ואותו האור של עולם הנקודים, שנשברו הכלים שלו, הוא נקרא נוקבא. והטעם הוא, כי האור החדש הזה הנקרא מ"ה, נולד ויצא ע"י זווג כל ע"ב וטעמים דס"ג, ולהיות שנמשך מבחי' ע"ב, א"כ יהיה גדול ומעולה מן דס"ג, שהם אלו הנקודות שבו, הנקראים מלכים שמתו ונשברו. ועוד טעם אחר, כי בשם מ"ה הזה לא היה בו מיתה ושבירה, כמו שהיה בס"ג בנקודות שבו, ובפרט כי מה שאנו קוראים נוקבא שלו, אינו לכללות הס"ג כלו, אלא לבחינת פרטיות הנקודות שבו בלבד. וכיון שבמ"ה יש בו כללות טעמים נקודות תגין אותיות, אינו קשה לומר שיהיה גדול מן הנקודות לבדם של ס"ג. אמנם הטעמים של ס"ג, ודאי שהם יותר גדולים.