תוכן

ב) וטעם הדבר הוא, כמו שכתבנו, שכאשר אבא נזדווג עם אמא ביאה ראשונה בעת בריאת העולם, הנה השמיע בה אותו הרוח, כנזכר בסבא דמשפטים, דשביק בה בעלה לעשותה כלי, כדי שתהיה ראויה להתעבר, ולקבל טפת הזכר בתוכה. והנה זה הרוחא שנותן בה בביאה ראשונה, הוא נמשך מן הדעת דאבא, אשר הוא שם ע״ב פנימי במילוי יודי״ן כנודע, והנה זה הרוח דדעת דאבא, נמשך מהדעת העליון החופף על או״א, והוא מול הי״ג דדיקנא דעתיקא, כנודע כי או״א במזלא אתכלילן. וזה נמשך בו ג״כ ממזל ח׳ העליון ממנו, אשר בארנו לך, שיש בו ג׳ הויות דע״ב דיודי״ן.