תוכן

יד) ואע"פ שאינו נגמר להתפשט, אלא ביום אסרו חג, עכ"ז, כיון שעיקר טפת החסד, אינה אלא לצורך היסוד, טפה דדכורא, ולכן בהכנס בחי' היסוד של החסד הא', מספיק לזווג. אבל ביום שלאחריו, שנכנס אף בחי' המלכות של החסד הא', לכן יש בו קצת קדושה, ונקרא יום אסרו חג, והוא ע"ד מש"ל בדרוש הח', כי בהכנס רשימו דמוח החכמה, הוא יו"ט גמור. וביום שלאחריו, אע"פ שנכנס עצמותו, אינו נקרא אלא אסרו חג.
עוד יש ענין אחר בענין ספירת העומר, והוא נקשר עם הדרוש הנזכר, ושניהם הם בחי' אחת.