תוכן

כא) והנה הם דעת א' מצד אבא, מוח הג' שבג' מוחין ההם, והוא כולל ה' חסדים וה' גבורות, ודעת ב' מוח שבג' המוחין שמצד אימא, וגם הוא כולל חסדים וגבורות. וכל דעת מאלו נחלק לב' בחי': דעת עליון, ודעת תחתון כנז"ל. וכפי זה צריך להודיע ענין א', כי ברוב המקומות שתמצא בספר הזוהר ובספרינו זה, ענין ג' מוחין דז"א, אין הכונה אלא על כללות כלם. ר"ל: כי כשמזכיר חכמה דז"א, ר"ל, כללות ג' מוחותיו דמצד אבא, כי כלם נק' חכמה סתם דז"א, והיא נשמה לנשמה שבו. והמזכיר בינה דז"א, ר"ל: כללות ג' מוחותיו שמצד אימא, והם נשמה שבו. וכפי זה יצא לנו טוב טעם למה אין אנו מונים את הדעת, לספירה בפני עצמה מכלל הי"ס דז"א, והוא, כי כפי האמת אין בו רק ב' מוחין, מוח חכמה דמצד אבא, הנכלל מג' מוחין פרטיים חב"ד שבו. ומוח בינה דמצד אימא, הנחלק לג' מוחין פרטיים חב"ד שבה. ואמנם בחי' מוח ג' דעת, כלול מג' מוחין אחרים פרטיים, אין בו. כי אין למעלה בחי' פרצוף דעת, זולת ב' פרצופים של או"א כי הדעת שבז"א. אינו רק מבחי' הב' דעות, שיש בב' המוחין שבו מצד או"א, ולא מפרצוף ג', זולת ב' פרצופי או"א. באופן כי חו"ב דמצד אבא, נק' חכמה שבו. וחו"ב שבו דמצד אימא, נק' בינה שבו. ודעת דמצד אבא, ודעת דמצד אימא, הם דעת שבו. אך כפי האמת, חב"ד דאבא, נק' חכמה שבו. וחב"ד דאימא, נק' בינה שבו. אך מוח ג' בפ"ע, לכשיהיה נק' בחי' דעת, זולת ו' מוחין הנז', אין בו. וא"כ צריך לבאר, כי כמו שבפרטיות הפרצוף, יש דעת בפ"ע, למה לא יש בכללות י"ס עולם האצילות, בחי' דעת בפ"ע, והענין הוא, כי פרצוף ז"א כלו הוא נק' דעת וכמו שנתבאר אצלינו, כי כל האצילות נק' חב"ד, שהם נשמה ר"ן.