תוכן

יח) ואמנם עם מ״ש כאן יובן, איך שם מ״ב כולו בו״ק דגופא, והם ז׳ ווי"ן כנזכר, והנה לעיל נתבאר, שזווג תחתון דיסוד, אינו נמשך ממוח עצמו, אלא מה״ח, אחר שנתפשטו בגופא. ויובן היטב עם מ״ש כאן, שאחר הזווג עליון דנשיקין, נמשכו החסדים למטה בגופא, ובאותו הבחי׳ שנתפשטה, שהוא שם מ״ב, משם ממשיך היסוד טפת החסדים דזווג תחתון, אל הנוקבא. באופן, שבכל זווג, יש ב׳ זווגים: עליון, ותחתון, כנ״ל, והבן זה מאד, כי הוא כלל גדול.